משלוח חינם בקנייה מעל ₪150
  • משלוח חינם בקנייה מעל ₪150
היי רוקסטאר, התחברות / הרשמה

ג’ון פטרוצ’י – לישון עם סיכוי לחלום yifat

האלבום ה-12 במספר של להקת Dream Theater הנושא את שמה

ג’ון פטרוצ’י – לישון עם סיכוי לחלום yifat

האלבום ה-12 במספר של להקת Dream Theater הנושא את שמה
yifat | יולי 18
yifat | יולי 18

ג’ון פטרוצ’י והאלבום ה-12 של Dream Theater.

האווירה שיוצרת את הסאונד הייחודי של לונג איילנד מאופיינת באהבה ענקית לים. במיוחד הנוף עוצר הנשימה של חציית השפך העצום לאוקיינוס האטלנטי, בחוף הצפוני של לונג איילנד ובחוף הדרומי של קונטיקט.

בשביל החסידים של מוזיקת הגיטרות הוירטואוזית, ה”סאונד” של לונג איילנד, בא לידי ביטוי בעיקר בזכות מספר יוצא דופן של ידועני גיטרות אשר מגיעים מהפרבר הניו יורקי הזה. הרשימה המרשימה במיוחד כוללת את סטיב וואי, ג’ו סאטריאני, אל פיטרלי וג’ון פטרוצ’י. מתוך הקבוצה המכובדת הזו, ניתן קרדיט מיוחד לג’ון פטרוצ’י, על כך שתרם רבות בעיצוב מודל הווירטואוזיה של ששת המיתרים, בזמן שהיה קשור באופן הדוק ובלעדי ללהקה אחת ויחידה– חלוצי הפרוגרסיב-מטאל דרים ת’יאטר – Dream Theater. את דרים ת’יאטר-Dream Theater הקים ג’ון פטרוצ’י, כאשר למד במכללת ברקלי למוזיקה ומאז, פיקד עליה במשך כמעט שלושה עשורים.

בתחילת הדרך, נקראה החבורה המוכשרת הזאת Majesty והיא הושפעה מלהקות הפרוגרסיב רוק יס (Yes), ראש (Rush) ולא מעט מ אייירון מיידן- (Iron Maiden). הלהקה הפכה לאי של פרוגרסיב-רוק, המוקף במים גועשים. הפריצה התודעתית והמסחרית המשמעותית של הלהקה התרחשה בשנת 1992 עם הוצאת האלבום, Images and Words. אלבום זה הוא יצירה אפית, שהפכה לאלבום זהב, וזכתה לזמן אוויר לא מבוטל בערוץ MTV. ההצלחה של האלבום, חצתה מגזרים וגבולות, למרות שהאלבום הוא ללא ספק אלבום למטיבי לכת, שמכיל כמה שירים מורכבים,  פולי-ריתמיים ומרובי מערכות, באורך של עשר דקות. ההצלחה מקיר אל קיר של הלהקה ושל האלבום, רק העצימה את הרצון שלהם, להצליח בדרך הייחודית שלהם בכל מקרה.

למרות כמה שינויים בהרכב, (השינוי האחרון היה כאשר המתופף, מייק פורטנוי, עזב והוחלף על ידי מייק מניגיני בשנת 2011), הלהקה רק הלכה והשתפרה, ואספה לעצמה מספר עולה בהתמדה של מעריצים שרופים בכל

John_Petrucci_-_03

רחבי העולם. הקהל של דרים ת’יאטר (Dream Theater) הוא קהל נאמן ואוהד, העוקב בהתלהבות אחר כל קונספט של כל אלבום של ההרכב, ואחרי כל סיבוב הופעות או פרוייקט שההרכב משתתף בו.

ההרכב הנוכחי, אשר כולל את הזמר, ג’יימס לה ברינגן, נגן הבס, ג’ון מיונג, והקלידן, ג’ורדן רודס, נכלל באלבום האחרון של הלהקה וגם בדיסק ההופעה החיה העונה לשם- “דרים ת’יאטר בלונה בפארק”.

ג’ון פטרוצ’י הוא שותף פעיל במסע ההופעות שלו עם ג’ו סטריאני, ולמעשה מדובר באיש עסוק מאוד. ג’ון פטרוצ’י, הוציא מספר דיסקים לימודיים וספרי הדרכה ללימוד אומנות הגיטרה הייחודית שלו. הוא מקפיד לבוא במגע עם מעריציו בכיתות אמן אינטימיות, אותן הוא מקיים מפעם לפעם. שלא לדבר על גישתו של פטרוצ’י כיוצר. המקוריות והמוזיקליות יוצאות הדופן שלו, באות לידי ביטוי בכל דבר ועניין בו הוא נוגע.

דרים תיאת’ר מאת דרים תיאת’ר

שמות האלבומים של Dream Theater, הקונספטים והנושאים הליריים, לרוב מנסים לאתגר אותנו, אבל הפעם הלכו על משהו פשוט מאין כמותו- לקרוא לאלבום על שם הלהקה.

כנראה שחברי הלהקה הרגישו כל כך חזק שהמוזיקה מדברת בעד עצמה. הפעם, הם החליטו שלא לתת לאלבום שם אשר ייתן למאזינים מושג מה יש בפנים. זהו אלבומם ה-12 והם ללא ספק רצו שהוא יהיה אלבום ציון דרך. בתחילת הכתיבה, היו כמה דברים שהם רצו להשלים. מבחינתם, הכי חשוב היה לשים יותר דגש על המלודיה הווקאלית. מלודית, ג’ון פטרוצ’י מרגיש שזה אחד האלבומים החזקים של דרים תיאט’ר Dream Theater. כל חברי הלהקה העניקו תשומת לב רבה לסאונד הכללי של האלבום, כך שידגיש את השירה של ג’יימס. היה מאוד חשוב לכולם שהמלודיות ישבו בדיוק בטווח הווקאלי שלו. בנוסף, מבחינה אסטטית הם בחרו בעטיפה פשוטה, וכשג’ון פטרוצ’י נשאל על כך, ענה כי רצה שהעטיפה של האלבום תהיה פשוטה וברורה מאליה, כמו הסמל של סופרמן, שתראה על פוסטר של סרט.

250px-Dream_theater_majesty

‘False Awakening Suite’

ההתחלה של השיר ‘False Awakening Suite’ נשמעת כאילו הושפעה מהקטע ‘Mars, the Bringer of War’, מתוך Gustav Holst’s The Planets. סביר להניח כי לא מדובר בהשפעה ישירה של קטע אחד על משנהו, אבל ניתן להבחין שהם חשבו בצורה דומה. באחד מראיונותיו, מספר ג’ון פטרוצ’י שכמובן היו לו יוצרים כמו ג’ון וויליאמס והאנס צימר בראש. הוא מספר כי כאשר כתבאת השיר, הוא חשב על פתיחה של הופעה ולא רק על פתיחה של אלבום.

‘The Looking Glass’

‘The Looking Glass’ הוא שיר שדי קרוב להישמע כמו Van-Halen של תקופת סוף שנות ה-80. הדבר כמובן נאמר כמחמאה. אין עוררין על כך שאדי ון היילן, אלכס ליפסון ופיט טאונסנד, הם השליטים הבלתי מעורערים של הריפים של רוק ב-E מייג’ור. פטרוצ’י מספר פעמים רבות שזה מאוד קשה לכתוב אחד כזה מבלי להישמע נדוש. זה השיר היחידי שנכתב עם גיטרת Ernie Ball EVH, שהייתה הגיטרה שאדי ניגן עליה בתקופה הזו. ג’ון פטרוצ’י השתמש גם ב-Aphex Aural Exciter, על מנת להוציא צליל גיטרה בהיר ונוצץ. השיר יצא כשניגן בסטודיו על מגבר, כשניסה לעבוד על חלקים ממנו. ג’ון פטרות’י מסביר כי אחרי שמנגנים מספיק, אפשר לדחוק את כל הקלישאות הצידה ולהתביית על משהו שמרגישים טוב לגביו.

ממייק פורטנוי למייק מאנגיני

האלבום Dream Theater הוא האלבום השני שהלהקה מקליטה עם החלופה של פורטנוי- מייק מאנגיני על כסא המתופפים. באחד מראיונותיו, מספר ג’ון פטרוצ’י כי הוא לא חושב שהדבר השפיע באופן דרסטי על אופי הכתיבה. כבר באלבום האחרון, מייק עשה עבודה נהדרת, אבל ניגן בעיקר חלקים שג’ון פטרוצ’י כתב עבורו. למעשה מייק מאנגיני היה חלק בלתי נפרד מהאלבום כבר מתחילת העבודה עליו. עד שהלהקה החלה לכתוב ולהקליט, הם כבר הספיקו לצאת עם מייק לסיבוב הופעות בעולם והייתה כבר תחושה של איזון, רוגע ונינוחות שמובעת באופן נהדר כאווירה הכללית של האלבום.

הגיטרות של ג’ון פטרוצ’י

הגיטרה בה הוא מנגן רוב הזמן, היא גיטרת הקאסטום מסדרת החתימה שלו, שיצרה חברת Earnie Ball. הגיטרה נקראת JP13 Musicman Ernie ball והיא מאוד דומה לשאר דגמי החתימה של אריה הגיטרה ג’ון פטרוצ’י, אבל עם כמה שינויים. יש לה גוף שעשוי מ-Basswood, מייפל טופ, צוואר מהגוני וטון בלוק. יש לה האמבקרים חדשים של DiMarzio Illuminator, שיש להם טווח אדיר ובהירות מדהימה. בנוסף, רק על ידי משיכה של המתג המובנה בכפתור הווליום, היא נותנת בוסט מטורף של 20 דציבלים וזה מעולה לזמן שבו פטרוצ’י צריך לעשות מעבר מהיר מנגינת גיטרת קצב לנגינת גיטרה מובילה. כשנשאל על הפיצ’ר הזה בגיטרה סיפר כי בשבילו זה יותר נוח מאשר לדרוך על Tube Screamer או על כל פדל אחר. באלבום החדש הוא גם ניגן על גיטרת 6 מיתרים וגם על גיטרת 7 מיתרים. לגיטרות שלו יש גשר טרמולו צף, עם פיקאפ פיאצו אקוסטי מובנה, אשר הותאם במיוחד בשבילו. להפקת צלילי הגיטרות האקוסטיות בהקלטת האלבום, פטרוצ’י ניגן בעיקר בגיטרת טיילור Taylor, בעלת 12 מיתרים.

mass street

מורכבות הסאונד אל מול נגישות התוצר

למרות מורכבות הסט אפ של הציוד והסאונד של ג’ון פטרוצ’י, קשה שלא לראות את הדמיון להקלטות של לד זפלין- התוצר אמנם כבד אך ממש לא בוצי. החל מהדרופ טיונינג, הסאונד הכללי ובמיוחד הסאונד של הגיטרה של פטרוצ’י– הכול נשמע פשוט מעולה.

כנראה שאת רוב הקרדיט צריך לתת לריצ’רד צ’יקי. זוהי הפעם הראשונה שהלהקה עבדה איתו. מטרה נוספת שהייתה להם באלבום זה, היא לא “לתקן הכל בסאונד”. כדי להשיג מטרה זו, הם רצו שהסאונד שהוציאו בשבוע ההקלטות הראשון, יהיה דומה לסאונד הכללי של האלבום, בלי יותר מדי שינויים ועיבודים מאוחרים. פטרוצ’י אפילו הסכים לערבל את הסאונד של הגיטרה שלו, דבר שבדרך כלל הוא לא עושה. בנוסף, באחד מראיונותיו הוא מספר כי הוא מאוד רגיש בנוגע למגבר שלו כשהלהקה נמצאת בחלל קטן והמיקרופונים קרובים לתופים, אבל לריצ’רד היו הרבה טריקים כדי לבודד את המגבר– Boogie cabinet. הם השתמשו גם ב-Radial JD7 Injector, מכשיר מאוד שימושי, המאפשר להקליט את השיר, אבל לנגן אותו דרך מגברים שונים, על מנת לראות איזה מגבר מוציא את הסאונד הטוב ביותר. ג’ון פטרוצ’י יכול לכוונן צלילים ולשחק בפרהסטים של המגבר כל היום, אז זה היה נהדר שהאופציה הזאת קיימת. בהקלטת האלבום, פטרוצ’י השתמש בMesaBoogie Mark V, Mark IIC+, Triaxis וב-Royal Atlantic.

צעדת המטאל למיינסטרים

בשנים האחרונות, Rush ו-Genesis הוכנסו להיכל התהילה של הרוק נ’ רול, ודור שלם נחשף לרוק קלאסי דרך משחקי וידיאו כמו Guitar Hero ו-Rock Band. אין ספק כי ניתן לשים לב בשינוי קהל המאזינים ועליה בהתעניינות בגיטרה.

Dream_theater_in_1985

המון צעירים הביעו הרבה עניין בלהקה במשך השנים האחרונות, הפופולאריות של דרים תיאת’ר Dream Theater עולה. כשג’ון פטרוצ’י נשאל על כך, אמר כי לזמן מסוים, הייתה התנגדות רבה כלפי מיומנות טכנית ויכולות במוזיקה, אבל כל זה משתנה לחלוטין. ילדים כיום נחשפים לידע ולומדים יותר ומהר, הרבה יותר ממה שהיה פעם. יש גם המון מידע זמין ברשת. הוא רואה את הדרייב של גיטריסטים צעירים רבים, שכל הזמן רוצים להשתפר. נדמה, כי יש התחדשות בפופולאריות של פרוגרסיב רוק – אפילו דרים תיאת’ר קיבלו לא מזמן מועמדות ראשונה לפרס גראמי על השיר “On the Back of Angels”, שהוא שיר באורך של 8 דקות!. בנוסף, היום יש סבירות גבוהה יותר, שנשמע מעברים שנשמעים פרוגרסיביים בז’אנרים אחרים לגמרי של מוזיקה. זה לחלוטין בזכות הפופולאריות הגואה של המטאל. בסיכום אחד מראיונותיו, אמר שישמח לחשוב שדרים תיאת’ר מייצגים את הענף הפרוגרסיבי בעץ המטאל.

אנו מאחלים לכם גלישה נעימה ומהנה.

נשמח לשמוע מכם הערות והארות בכל דבר ועניין.

Error: Contact form not found.