קרים, הלהקה הטובה בהיסטוריה yifat

קצת על חברי להקת קרים - אריק קלפטון, ג'ק ברוס וג'ינג'ר בייקר

קרים, הלהקה הטובה בהיסטוריה yifat

קצת על חברי להקת קרים - אריק קלפטון, ג'ק ברוס וג'ינג'ר בייקר

yifat | יולי 14

על מנת להסביר מדוע קרים היא הלהקה הטובה בהיסטוריה (או לפחות אחת מהטובות בהיסטוריה) יש לפרט שלוש סיבות מהותיות. האחת היא שלהקת קרים אולי לא המציאה את הרוק, אבל היא בהחלט הלהקה שהציבה את הסטנדרט לכל הרכב רוק שבא אחריה. הסיבה השנייה היא שהשילוב האלמותי של גיטרה בס תופים אומנם היה קיים לפני 1966, אבל ללא ספק היו אלה אריק קלפטון, ג’ינג’ר בייקר וג’ק ברוס שהפכו את השילוב הזה למה שזכה לכינוי השילוש הקדוש של הרוק. השלישית היא שסולואים ארוכים ואיכותיים כבר נוגנו ונשמעו בעולם המוזיקה לפני שהלהקה קמה, אך קרים היא הלהקה שהכניסה את זה למיינסטרים והפכה את זה לדבר שבשגרה.

הלהקה שינתה לחלוטין את עולם המוזיקה בזכות הופעות חיות מהפנטות, שירים מורכבים קצבית, סולואים וירטואוזים מלאי אנרגיה ודינמיקה שקשה עד כדי בלתי אפשרי לשחזר.

Cream_Clapton_Bruce_Baker_1960s

להקת קרים, הסופרגרופ הראשון בהיסטוריה, הוקמה בשנת 1966 על ידי הזמר והבסיסט ג’ק ברוס, הגיטריסט אריק קלפטון והמתופף ג’ינג’ר בייקר. שירי הלהקה היו בלנד חריף בין בלוז, רוק כבד, רוק פסיכדלי וכל מה שביניהם, והופעותיה החיות של הלהקה הפכו במהרה לאירוע שאסור לפספס. להיטים כמו White Room, Sunshine of your Love, Badge או Crossroads הם עד היום תחנות ביניים מהותיות בלימודי הגיטרה של כל ילד בעולם. הלהקה גם העניקה השראה לאינספור מוזיקאים, מה שתרם להקמת להקות רבות ביניהן לד זפלין, דיפ פרפל, בלק סאבאת’ וראש.

סגנונות כמו רוק כבד, מטאל, פרוגרסיב רוק ובלוז רוק, לא היו נראים כמו שהם נראים לולא להקת קרים הייתה מגדירה מחדש את הרוק אי שם בשנות ה60.

רבות כבר נאמר ונכתב על קרים, ונדמה שאפשר לפרט בלי סוף את השפעות ההרכב האגדי הזה, כיוון שאכן מדובר בלהקה ששינתה את פני עולם המוזיקה. מהסיבה הזאת בחרתי להתמקד דווקא בקריירות הסולו של חברי הלהקה, אשר כל אחד בתחומו נחשב לעילוי, לווירטואוז וללא פחות מנכס היסטורי. אולי כך, אוכל לשפוך עוד קצת אור על התשובה לשאלה למה להקת קרים היא הלהקה הטובה בהיסטוריה.

https://www.youtube.com/watch?v=QbRLuR8_HDg

אריק קלפטון Slow Hand

אריק קלפטון, אשר ככל הנראה מחזיק בקריירת הסולו המפוארת ביותר מבין שלושת חברי קרים, הוא גם האמן הפעיל ביותר מבין חברי הלהקה (ג’ק ברוס כבר לא עמנו וג’ינג’ר בייקר שומר על אש קטנה). קלפטון זכה בכינוי Slow Hand, מכיוון שאיכותו וייחודו לא מצויים בטכניקה מהירה או בהרצת סולמות מרשימה, אלא בפיל ובריגוש העמוקים שהוא מצליח להעביר במינימליזם נדיר. קלפטון נולד בשנת 1945 בעיירה קטנה באנגליה להורים צעירים. כגיטריסט הוא הושפע רבות מרוברט ג’ונסון, ביבי קינג ומהבלוז האמריקאי. האו היה חבר בלהקת Yard Birds ולאחר מכן הצטרף לקרים. קלפטון חבר בשנית לג’ינג’ר בייקר, ויחד עם סטיבי ווינווד הם הקימו את להקת Blind Faith, שגם היא הניבה כמה מקלאסיקות הרוק הפופולאריות ביותר. ההרכב לא החזיק מעמד הרבה זמן אך השפעתו עדיין מהדהדת בקרב חובבי הרוק לסוגיו. לאחר מכן הצטרף קלפטון ללהקת דרק והדומינוס (והביא לנו את ליילה) ואחרי זה החל בסדרת משברים והדרדרות שהביאה אותו למקומות נמוכים במיוחד ולמרכזי גמילה רבים. למרות זאת, קלפטון הוא דוגמה חיה לאלטרנטיבה הקיימת לסיפור הטראגי. הוא הצליח להתרומם מן המשבר ולהחזיר את עצמו לצמרת הגיטריסטים העולמית, תוך פרגון אינסופי לכל מוזיקאי מוכשר ותוך תרומה מעוררת השראה, הן לתרבות ולמוזיקה והן למכורים ונגמלים רבים, על ידי הקמת מרכז הגמילה Crossroads.

סרטים נעשו עליו והרבה כבר נאמר עליו ועל השפעתו המוזיקלית, אך כלום לא יצליח לתמצת את הענווה והחיוביות שהוא מעביר דרך שיריו, דרך הפקותיו וכן, גם דרך קרים המיתולוגית. ניתן לטעון שקלפטון מוערך יתר על המידה כגיטריסט, אך אי אפשר לקחת ממנו את הגדולה שבעבודתו.

מה שקלפטון הביא לשלישייה המופתית הזו דרך נגינת גיטרה עוצרת נשימה, זה את הווייב הבלוזי שמורגש באופן עמוק בכל שירי הלהקה. כן, קרים הייתה להקת רוק לכל דבר, והשפעותיה הולידו שלל סגנונות שנדמה כי נתקו קשר עם הבלוז השורשי, אך בזכות קלפטון, קרים הצליחה להחזיר לחיים את נפילי הבלוז. ליווי הגיטרה של אריק קלפטון הצליח להכניס נשמה וטונות של רגש לתוך כמה מהשירים היפים בהיסטוריה של הרוק.

ג’ק ברוס So Glad

ג’ק ברוס, הבסיסט המלחין והסולן של להקת קרים, נבחר על ידי מגזין Rolling Stone כבסיסט השמיני הטוב בעולם. הנימוק לבחירה היה שכל נגן אחר היה נבלע אם היה מוצא עצמו בהרכב עם אריק קלפטון וג’ינג’ר בייקר, אך ברוס הצליח לשמור על ייחודו והפך לצלע שווה בלהקת הנפילים הזו.

ג’ק ברוס (1943-2014) החשיב עצמו כנגן ג’אז לפני הכול. בתחילת הקריירה הוא ניגן והתמחה בקונטרבס, רק מאוחר יותר עבר לבס החשמלית. הוא הכיר והתחבר עם ג’ינג’ר בייקר והשניים ניגנו במספר הרכבי ג’אז שונים, גם עם מוזיקאים ענקיים כמו ג’ון מקלאפלין, גרהם בונד ודיק הקסטל סמית’. לאחר זאת הוא מצא את עצמו במגוון הרכבי בלוז, וכך התגלגל עד שפגש באריק קלפטון, אתו ניגן בלהקה בשם Powerhouse. הלהקה הזו לא שרדה זמן רב אבל שיתוף הפעולה בין ברוס לקלפטון הוא מה שהביא להולדת קרים. תרומתו הענקית של ג’ק ברוס ללהקה לא נגמרה בהיותו הסולן המלחין והבסיסט, אלא, בשיתוף פעולה עם פיט בראון, הוא כתב את רוב שירי הלהקה. לאחר התפרקות הלהקה, ברוס ניגן בשלל סגנונות ושיתף פ

Jack_Bruce_Cream_on_Fanclub_1968

עולה עם מגוון מוזיקאים, החל מג’אז לבלוז, R&B, אוונגרד ואף מוזיקה מהזרם השלישי (מונח המתייחס לשילוב שבין מוזיקה קלאסית לג’אז). ברוס היה חלק פעיל ומהותי מהפופולאריות הפתאומית שחווה הפיוז’ן בשנות ה70, והוא היה נגן הבס בהרכב של טוני וויליאמס האגדי.

ברוס המשיך לתחזק את הקריירה הרבגונית והפעילה שלו, וקצרה היריעה מלכתוב את כל שיתופי הפעולה שביצע. הוא ניגן עם גארי מור, בילי קובהם, ג’ון אנדרסון ורבים אחרים. חלק מהסיבה שהיה כה פעיל וטיפח קריירה כה אינטנסיבית, היא העובדה שהשימוש התכוף שלו בסמים גבה ממנו כספים רבים אותם החזיר דרך נגינה באולפנים ובכל פרויקט שהזדמן לו.

הבסיסט האגדי ג’ק ברוס נפטר באוקטובר 2014 עקב מחלת כבד והותיר אחריו חלל גדול. חלקו בלהקת קרים משמעותי מאין כמותו, והליריקה הגאונית בשילוב עם השירה הקליטה, הם מה שהפכו את שירי הלהקה לכה מוכרים ואהובים. אם זה לא מספיק, תפקידי הבס שלו נלמדים עד היום ומהווים השראה לאינספור מוזיקאים ברחבי העולם.

ג’ינג’ר בייקר Not Bad

ג’ינג’ר בייקר נמצא ברשימת המתופפים האהובים עליי בכל הזמנים, ולא בכדי. אסור ליפול למקום הנוח של הסיפורים הצהובים ולחשוב שג’ינג’ר בייקר הוא עוד מקישן חמום מוח – מדובר במוזיקאי גאון, שכל פרויקט בו הוא משתתף הופך בין רגע לקסום וזה כלל לא משנה באיזה סגנון מוזיקלי הוא נמצא. ג’ינג’ר בייקר לא הסתפק בקריירת רוק שיכלה להשאיר אותו מבוסס ומאושר, אלא שמר על ראש פתוח לאורך כל חייו, בין עם הוא ניגן רוק, ג’אז, אפרוביט או כל דבר אחר. החופש הוא אולי המוטיב המרכזי שעובר ומחבר בין כל גלגוליו המוזיקליים של בייקר. בייקר נמשך לחופש האידאולוגי שהרוק מייצג והפך למתופף רוק דגול ומעורר השראה, הוא נמשך לחופש המוזיקלי שמצוי בג’אז וכתב מוזיקה גאונית עם הנגנים הטובים ביותר שהז’אנר מציע והוא נשאב את תוך החופש האולטימטיבי והאנרגטי ששורשי המוזיקה האפריקאים מביעים, חבר לפלה קוטי והחזיר את התופים לצורתם המקורית ככלי שבטי עתיק המעביר מסר.

לאחר התפרקות קרים, הוא חבר שוב לקלפטון להרכב החד פעמי Blind Faith (אשר הוציאו רק אלבום אחד) ושמר על מעמדו כמתופף רוק מהשורה הראשונה.

הטריו שהקים עם ביל פריזל וצ’ארלי היידן, שהיווה את הכניסה של בייקר לעולם הג’אז, מציע חומרים אפלים ומלהיבים כאחד, אשר את רובם כתב בייקר בעצמו. השילוב של שלושת גאוני הקצב האלה, ביל פריזל עם הפרייזינג המבריק ביותר בעולם הג’אז על הגיטרה, צ’ארלי היידן נגן הקונטרבס מהמרגשים שידעה ההיסטוריה וג’ינג’ר בייקר אביר החופש, מביא לנו מוזיקה גאונית ששמה את בייקר ברשימת מתופפי הג’אז הגדולים.

בייקר גם צלל לתוך עולם המוזיקה האפריקאית, ועבד בשיתוף פעולה עם פלה קוטי, חלוץ האפרוביט. הוא חקר את עולם הקצב האפריקאי ושחרר לעולם כמה אלבומים שקל לטעות ולחשוב כי נכתבו בידי מוזיקאים מקומיים מניגריה. הרומן של בייקר עם אפריקה לא בדיוק נגמר שם- הוא מתגורר כיום בדרום אפריקה עם בת זוגתו ושם מעביר את רוב ימיו כאשר הוא לא בסיבובי הופעות. חשוב לציין כי בייקר הקליט את שיתופי הפעולה הללו בתקופה שונה מהיום, בה הרומנטיזציה של מוזיקה אפריקאית לא הייתה דומיננטית כפי שהיא כרגע. היה זה חדשני ופורץ גבולות להיפתח כך לעולם המוזיקלי העשיר שהציע האפרוביט ומשם צמחו עשרות שיתופי הפעולה נהדרים שמשלבים את המערב עם השורשים המוזיקליים הקצביים שיש לאפריקה להציע.

אם לשים בצד את הפראות המוזיקלית והחופשית שייצג בייקר, הוא גם ידוע כטיפוס מורכב ובעייתי, שקשה לעבוד אתו וקשה להסתדר אתו ברמה האישית. את כל האנרגיה המתפרצת הזו, על צדדיה החיובים והשליליים, הוא הביע בעוצמה בלהקת קרים. הזרימה בין מקצבים שונים, האווריריות, העוצמה הפראית, תפקידי התיפוף האלמותיים, הג’אז החופשי והפתיחות האולטימטיבית, כל אלו הועברו למאזין בצורה מעודנת דרך נגינתו ואישיותו הייחודית של בייקר.

שלושת המופלאים

פתחתי את המאמר על ידי כך שמניתי שלוש סיבות לפיהן קרים היא הלהקה הטובה בהיסטוריה. עכשיו עליי למנות את שלוש הסיבות האמתיות לטענה זו. הראשונה- אריק קלפטון, השנייה- ג’ק ברוס והשלישית- ג’ינג’ר בייקר. קרים, שהוציאה סך הכול ארבעה אלבומים, עדיין משפיעה על דורות של מוזיקאים, עשרות להקות, אינספור גיטריסטים, בסיסטים ומתופפים, ולמרות שאפשר לא להסכים עם הטענה המרכזית של הטקסט הזה, אי אפשר שלא לאהוב ולהעריך את קלפטון, ברוס ובייקר- שלושת המופלאים שהביאו לעולם את קרים.