סטנלי קלארק ואלבומו UP

כבר למעלה מארבעים שנה שסטנלי קלארק הוא מהבולטים בין נגני הפ’אנק, ג’אז פיוז’ן על הבס. מעבר להיותו נגן על וגיבור גיטרה גם בבס החשמלית, בבס האקוסטית וגם בקונטרבס, הוא כתב עשרות קטעים לסרטים ותוכניות טלוויזיה ושיתף פעולה בעשרות פרויקטים ואלבומים שמעשירים את חיינו.

קלארק נולד בשנת 1951 בפילדלפיה, ומאז הספיק כנראה לשנות לנצח את הנגינה על הבס האקוסטית והחשמלית, גם ככלי סולו וגם כליווי, זאת בזכות טכניקות חדשניות ועיצובים שהביאו את הבס כמה רמות קדימה. אם זה לא מספיק, הוא גם עזר לתדמית הבסיסט ולדרך בה בסיסטים נתפסים כמלחינים ומובילי הרכב. לאורך הקריירה שלו, סטנלי קלארק הספיק לקחת חלק בהולדת הג’אז פיוז’ן עם הרכב Return To Forever ואלבומי הסולו שלו, וגם להיות אמן זוכה גראמי, בין אם זה בעבודתו כמלחין לסרטים וטלוויזיה, עבודתו כמצנח, מעבד ושותף באלבומים במגוון סגנונות. כמה שמות מתוך רשימה ארוכה הרבה יותר של אומנים אשר הקליט איתם הם הרבי הנקוק, וויין שורטר, פול מקארטני, רון ווד, ג’ף בק, ג’ורג’ דיוק צ’אקה קאן וכמובן שני הבסיסטים שחולקים אתו את תואר הבסיסטים הטובים ביותר שהאנושות מציעה- ויקטור ווטן ומרקוס מילר. העשור האחרון לא מעיד על האטה מצדו של קלארק, שמופיע בלי סוף ברחבי העולם, מוציא אלבומים רבים, ונראה שתמיד מחפש את הדבר הבא.

אלבומו האחרון UP

אמנם קלארק רצה להקליט את האלבום בלייבל הפרטי שלו, אך כשקיבל הצעה מעניינת מהלייבל Mack Avenue, הוא החליט ללכת על זה. למרות היותם חדשים, הם מתנהלים בדרך מסורתית, בה מאפשרים להעניק בישול איטי לכל אלבום, הסביר קלארק באחד מראיונותיו. הכול התחיל כאשר קלארק נכנס להקליט עם חבריו באולפן. כאשר תקף אותו פרץ נוסטלגיה הוא הבין כמה תלאות עבר עם חבריו וכמה אושר הנגינה איתם מספקת לו עד היום, שני דברים קרו באותו הרגע. הראשון היה שם האלבום- UP שאם הוא לא רמיזה מובהקת לאווירה חיובית אני לא יודע מה כן. השני הוא ההבנה של קלארק שעל האלבום להיות מורכב כולו משיתופי פעולה עם חבריו הטובים, ואיזה מזל שחבריו הטובים הם ברובם מוזיקאים אדירים.

סטנלי קלארק חוזר לנגן בס חשמלית באלבום הזה, אחרי תקופה לא מבוטלת בה עבד בעיקר עם הקונטרבס. כנראה שהדבר גרם לו לסקור בראשו את מערכת היחסים שלו עם הבס בחשמלית, כיוון שמצד אחד את רוב ההדר והכבוד קיבל על קטעים חשמליים, ומנגד הוא תמיד הרגיש מחובר יותר לבס האקוסטית.  למעשה היה זה המפגש עם צ’יק קוריאה שהוליד את הקשר בין קלארק לבס החשמלית, שבמשך ארבעה עשורים עשה רק חסד.

החזרה ל"School Days"

לאורך השנים, גיטריסטים רבים פנו לקלארק עם בקשה להקליט אתו את הקטע, וכשקלארק והרכב Return To Forever יצאו לסיבוב הופעות מחודש, הם צירפו את ג’ימי הרינג לנגן את זה, מה שהניב תוצאה מענגת. משם הדרך להקלטות הייתה מהירה. קלארק קיבל לא מעט ביקורת ממעריצים על הקלטה מחדש של הקטעים, אותה הוא הדף בנימוק שגם מיילס דיוויס הקליט את So What לפחות עשר פעמים.

Bass Folk Songs

באלבום אפשר למצוא עוד ארבעה גרסאות חדשות לשירי הבס שכתב קלארק. לסטנלי קלארק יש כבר עשרים שירים כאלה, אשר מחציתם כתובים לקונטרבס והחצי השני לבס החשמלית. כל הקונספט הוא של קטעים אשר מכילים יצירה שלמה לבס ככלי סולו ללא ליווי. כנראה שיותר מכל, קטעים אלו יכולים לשקף את מרכז תרומתו של קלארק לתחום הבס וחלק מהמורשת שלו. סטנלי קלארק הסביר לא פעם שהתוכנית שלו היא להקליט את כל הקטעים הללו, וללוות את הפרויקט בהסבר על כל קטע וקטע.

הקטע Pop Virgil

אי אפשר שלא להרגיש את אווירת ג’יימס בראון בקטע הזה, שקרוי על שם סבו שלקלארק. קלארק ידוע כמעריץ של בראון, ובהופעות הם אף יוצאים לג’אמים ארוכים על בסיס אחד מקטעיו של בראון Papa’s Got a Brand New Bag””, מה שלמעשה הוליד את הקטע הנפלא הזה.

סטנלי קלארק מעבד למיתרים

כמלחין, סטנלי קלארק התנסה אינספור פעמים בכתיבה לתפקידי מיתרים וכלי קשת, וגם באלבום UP, הקטע Last Train to Sanity מדגיש את אהבתו של קלארק לכתיבה בעיבוד תזמורתי, אותה הוא נוהג לבצע בערת תוכנה ולא בעזרת הבס, מה שמשחרר אותו מהרגלים מקבעים ומאפשר לו ליצור בחופשיות ללא מגבלות בהרמוניה, מלודיה או קצב. הוא מספר כי החסרון המרכזי, הוא שליין בס שיצר היה קשה ומסובך, מה שגרם לו לשבת זמן רב במטרה לבנות אצבוע נוח לתפקיד. כמובן שצריך להעניק קרדיט לרביעיית המיתרים של הרלם, אשר תמיד מצליחים להפתיע את קלארק עם נגינה ופרשנות מפעימה ליצירות שלו.

 

הקונטרבס שלוקח את UP מעלה

בקטע הנושא את שם האלבום, על אף היותו יותר שיר רוק מקטע ג’אז, קלארק בחר לנגן בקונטרבס. הוא מסביר כי יש עלייה בפופולאריות של הכלי, ושמלא מוזיקאים ובסיסטים צעירים מגלים מחדש את הקסם שיש לקונטרבס להציע, נוסף על העובדה שהם לא פעם לוקחים אותו למחוזות חדשים, דרך שימוש באפקטים, או כל דבר מקורי אחר. סטנלי קלארק התבטא באחד מראיונותיו ואמר שהעצה הטובה ביותר שהוא מסוגל לתת לנגני בס, היא להתאמן גם על קונטרבס, מה שמאפשר למידה של יסודות הכלי, מנח גוף נכון, ודינמיקה.

 

העבודה עם הצעירים

בדיוק כמו סטן גטס, ארט בלייקי או הורס סילבר, גם סטנלי קלארק מבין את החשיבות בלקחת להרכבים שלו נגנים צעירים, אותם יכול הוא לטפח ו’להוריש’ להם את ניסיונו כמוזיקאי. ג’אז זו מוזיקה מאוד כנה, הוא מסביר, אין דבר עמוק יותר ממוזיקה אינסטרומנטלית מאולתרת, מפני שהיצירתיות חייבת להיות גבוהה במיוחד על מנת שהתוצאה תשמע טוב. תפקידו של קלארק הוא להנחות את הצעירים בנוגע לעבר של המוזיקה הזאת, להווה שלה, ולהעתיד האפשרי אם ימשיכו בדרכו. הוא מסביר כי הוא מאוד אוהב את הפתיחות המוזיקלית של הצעירים, שמצד אחד יכולים ליהנות מהיפ הופ וקניה ווסט, ומנגד לחקור את ארט טטיום או ג’ו ג’ונס. גם קלארק, ידע להעריך בו בזמן את ג’ימי הנדריקס יחד עם ג’ון קולטריין, ואין ספק כי הפתיחות המוזיקלית שלו העניקה לו הרבה.

המוזיקה כיום על פי סטנלי קלארק

סטנלי קלארק מסביר, שכמוזיקאי מבוגר ומעטי שמרן, הנגישות למוזיקה שהאינטרנט מאפשר פוגעת כלכלית במוזיקאים צעירים, והוא חושב שזה דבר שגוי. אך מצליח לסטור את עצמו בכך שהפופולאריות של אמן יכולה רק לגדול מהנגישות לחומריו, ולהפוך למתגמלת כשזה נוגע להופעות חיות. בנוסף, הוא מאוד מעריך את העובדה שאנשים יכולים לחקור מוזיקה באופן פשוט יותר, ובזכות הטכנולוגיה, גם ליצור ולהקליט בקלות מוזיקה חדשה, לא לשם מטרה כלכלית או פרסומית, אלא פשוט לשם המוזיקה.
דבר שסטנלי קלארק בהחלט מרוצה ממנו, הוא מעמד הבס כיום. החל מנגנים שמתמחים באקורדים, סולואים, סלאפים, או מהלכי Walking Bass, הכלי מציע יותר גיוון מאי פעם. כשנשאל על המהות של הבס, סטנלי קלארק הסביר שלטעמו, החשיבות האמיתית מצויה בבניית ליין בס ולא בסולו. בדיוק כמו שרון קרטר מפליא לעשות תמיד, החוכמה האמיתית היא ליצור מהלך מרתק שיתחשב הן בהרמוניה, הן בקצב, ויוכל להעניק נפח משמעותי לכל קטע באשר הוא. “בסיסט גדול באמת הוא לא זה אשר ינגן מיליון תווים במהירות. בסיסט גדול באמת הוא זה שקטעי הבס שלו יזכרו לאורך ההיסטוריה כאהובים”, אמר סטנלי קלארק בראיון שערך לאחרונה.

אנו מאחלים לכם גלישה נעימה ומהנה.
נשמח לשמוע מכם הערות והארות בכל דבר ועניין.
צרו קשר בכל נושא שמעסיק אתכם ונשמח לעמוד לשירותכם.

בואו לבקר.
מרכז הגיטרות של אבי גיל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *