טיפול, סטאפ ותיקון גיטרות אקוסטיות וקלאסיות – עולם ומלואו

טיפול, סטאפ ותיקון גיטרות אקוסטיות וקלאסיות – עולם ומלואו

מטרות סט אפ, טיפול ותיקון גיטרה אקוסטית או גיטרה קלאסית הן זהות למטרות הטיפול בגיטרות חשמליות לסוגיהן. מטרות הסט אפ הן להביא את הגיטרה למצב נוחות הנגינה האופטימלית לפי צרכי הנגן, מיצוי פוטנציאל הפקת הצליל הטוב ביותר, חידוש, תחזוקת ושימור הגיטרה מבלאי שנוצר מעצם הנגינה ומפגעי הזמן ומעל לכל – שביעות רצון הנגן על ידי יצירת האינטראקציה הטובה ביותר בינו לבין כלי הנגינה שלו ולמוזיקה שיחד הם יוצרים.

למרות האמור, קיימים הבדלי גישה מהותיים שחשוב להבין ולהכיר כאשר אנו דנים בטיפול, תחזוקה, שדרוג או תיקון גיטרה אקוסטית או גיטרה קלאסית. ההבדלים בגישה ובפרקטיקות הביצוע של טיפול רחב היקף וסט אפ ובהשגת מטרותיו בין גיטרות אקוסטיות וגיטרות קלאסיות, לגיטרות חשמליות, נובעים בעיקר מההבדלים הטכניים ועקרונות הפעולה השונים שקיימים בין פלטפורמות הנגינה הכל כך שונות הללו.

תיקון גיטרה אקוסטית – למה אתה בדיוק מתכוונן ?

עוד מראשית דרכן בשנות ה – 40 וה – 50 רוב הגיטרות החשמליות וגיטרות הבס תוכננו ונבנו במחשבה להיות כלי נגינה מתכווננים (Adjustable) – משמע רוב המנגנונים והמכלולים (מנגנון מתח הצוואר – Truss Rod, גשרים, קפיצים, אוכפים, ברגי כיוון האוקטבות, זווית השקת צוואר לגוף) הם מכלולים מתכווננים, כל מכלול בפני עצמו וכל המכלולים האחד ביחס לשני.

עובדת חיים זו מקלה באופן משמעותי על השגת מטרות ונקודות ציון במהלך טיפול הסט אפ ותיקון גיטרה ומאפשרת גמישות ודינמיות בביצוע הפעולות הנדרשות.

מאידך, הטיפול במכלולי הגיטרות החשמליות מצריך ידע מעמיק בטיפול וכוונון מגוון רחב של רכיבים, מכאניקות ומכלולים שונים המצויים על הגיטרות החשמליות וגיטרות הבס השונות והבנת ההשפעות של המכלולים האחד על השני.

לא כך הם פני הדברים בבואנו לטפל בכלי נגינה אקוסטיים בכלל ובתיקון גיטרה אקוסטית וגיטרה קלאסית בפרט. בגיטרה אקוסטית ובגיטרה קלאסית נדיר למצוא מנגנונים מתכווננים פרט למנגנון מתח הצוואר (Truss Rod) ובמקרים מסוימים גם זה לא. עקב כך, רוב השינויים והפיצויים הגאומטריים שיבוצעו במהלך טיפול סט אפ או תיקון גיטרה יהיו שינויים שיבוצעו על הגיטרה עצמה ממש, בהורדת או הוספת חומר באזורים מסוימים (הנמכת / הגבהת גשרים, השלמות עץ / הקצעת, כרסום וליטוש עץ) ובשינויים דפורמטיביים במבנה הגיטרה האקוסטית (תיקון עיוותים בעץ, יישור / הוספת עוקם).

פעולות השינוי והעיבוד הללו עשויות להתבצע לשם השגת מטרות ונקודות ציון במהלך סט אפ או תיקון גיטרה ולעתים עד כדי לאפשר את עצם ביצוע הסט אפ מלכתחילה. טיפול, שדרוג ותיקון גיטרה אקוסטית בפרט וכלי מיתר אקוסטיים בכלל מצריך מומחיות, ניסיון והבנה מקצועית גדולים הרבה יותר. עבודה עם כלי נגינה בעלי חלל אקוסטי משולבת עם מגוון רחב של חומרים מיוחדים, כלי עבודה יעודים וטכניקות עבודה ייחודיות.

חשוב להסביר ולהדגיש, כי במהלך טיפול, סט אפ או תיקון גיטרה אקוסטית, אומן הגיטרות אינו מייצר או בונה את הגיטרה מחדש, אלא מפצה, מכייל, משפר ומשדרג את דיוק הבניה ואת מצב הדברים הגאומטרי הנתון של הגיטרה. שיפורים ושינויים אלו מתבצעים במסגרת גבולות הגזרה והמגבלות שמכתיבים איכות הבנייה ורמת הדיוק הגאומטרי ההתחלתיים של הגיטרה, אלו אשר נקבעו במפעל בזמן תהליך הייצור.

מניסיוני האישי אציין כי היות והגיטרה החשמלית היא במהותה פלטפורמה מתכווננת וגמישה, נמוך הסיכוי להגיע לקצות מהלך ולמצבים המונעים הגעה לתוצאות טובות ולדיוק מקסימלי של הגיטרה. כלי מתכוונן הוא כחומר ביד היוצר וגם במקרים קיצוניים קיימים כלים וטכניקות שמאפשרים לי כאומן גיטרות להתמודד עם סיטואציות גאומטריות קשות ומורכבות במיוחד.

מאידך, בכלי מיתר אקוסטיים ובגיטרות אקוסטיות בפרט, גבולות הגזרה צרים יותר ואומן הגיטרות מוגבל הרבה יותר מרמת דיוק הבניה, הזויות, המרחקים והגבהים הקשיחים שנקבעו במפעל על ידי היצרן. גם בטיפול ותיקון גיטרה וכלי מיתר אקוסטיים קיימות השיטות והטכניקות להתמודד עם מצבים גאומטריים בעייתיים, אך חשוב גם לציין כי ביצוע שינויים מאוחרים בכלי נגינה אלה, כרוך לא פעם בביצוע אופרציות מורכבות, תובעניות ולא תמיד כלכליות.

תיקון גיטרה אקוסטית – אני רגישה לרעשים …

פרמטר עליון בחשיבותו שחייבים להבין, להתייחס ולקחת בחשבון כאשר ניגשים לטפל או לבצע תיקון גיטרה אקוסטית או גיטרה קלאסית הוא ההבדל המהותי הברור והמכריע שקיים בין כלי מיתר אקוסטיים לבין כלי מיתר חשמליים. ההבדל העיקרי בין טיפול סט אפ ותיקון גיטרה אקוסטית לבין טיפול סט אפ ותיקון גיטרה חשמלית הוא בטכניקת ובמכניקת ההגברה הפיזית והחשמלית של רטט המיתרים. עניין זה מחייב הבדלי גישה בכל הנוגע לאופי הטיפול ולמדדים, המרחקים והכיוונים בהם אנקוט במהלך ביצוע הטיפול.

מעצם טבען, גיטרות אקוסטיות, גיטרות קלאסיות וכלי מיתר אקוסטיים בכלל, הן פלטפורמות נגינה אשר מתפקדות כאמפליטודה של היזונים חוזרים ומגבירות בעצמן ומעצמן את תנודות רטט המיתרים. מעצם מהותן ומעצם המבנה שלהן, יהיו גיטרות אקוסטיות וגיטרות קלאסיות הרבה יותר רגישות לרעשי גוף ולרעשי רקע מכניים נלווים, זמזומים, רשרושים ורחשי תגובה מאוחרים (After Sounds). בגיטרה אקוסטית, תופעות רעש אלה עלולות להיווצר במהלך הנגינה יותר בהשוואה לגיטרות העץ הגושני המלא (Solid Body Guitars) החשמליות. זהו עניין קריטי שחייב לקבל התייחסות במסגרת טיפול הסט אפ בגיטרה אקוסטית.

לעומת זאת, רוב הגיטרות החשמליות ובעיקר גיטרות הסוליד בודי, אך גם חלק לא מבוטל מגיטרות הנפח, הארצ’טופ והצ’יימברד בודי (Chambered Body), הן גיטרות שבנויות בצורה הרבה יותר מסיבית, חזקה וסולידית בהשוואה לרוב הגיטרות האקוסטיות והקלאסיות הממוצעות.

מבנה גוף מסיבי מלכתחילה מגביל ומקטין את הפוטנציאל של הגיטרות החשמליות לסוגיהן לתפקד כממברנה רוטטת ומגיבה. תכנון הגוף הגושני המלא הקלאסי (Solid Body) של רוב הגיטרות החשמליות וגיטרות הבס שאתם מכירים, מתפקד כפלטפורמה שהיא יותר מוליכת רטט אשר מעצבת את דפוס הרטט של המיתרים ואת ה-tone של צלילם מאשר ממש מגבירה אותם. בניגוד לגיטרה אקוסטית או גיטרה קלאסית, בתכנון ובמבנה של הגיטרות החשמליות, האלמנט האקוסטי המובהק של היזונים חוזרים, רטט ואינטראקציה שנוצרים בין המיתרים לבין מעטפת-ממברנת העץ וחלל התהודה, באים לידי ביטוי הרבה פחות.בשונה מכלי נגינה אקוסטיים, גוון הצליל, האופי, ה-Tone וה-Timber שאנו מקבלים מפלטפורמות הגוף המלא והחשמלי וגם בחלק לא קטן מגיטרות ה-Hollow Body, נוצרים בעיקר מאפיון האינטראקציה ומההשפעה המידית שיש לקשיות, רכות, דחיסות או כלל המורכבות הפנימית ואופן הולכת הרטט של החומרים והאבזור מהם עשויה פלטפורמת גיטרת הגוף המלא. פרמטרים אלה, הם שמכתיבים את דפוסי הרטט של המיתרים ומכאן, את הצלילים העיליים, ההרמוניות, האמפליטודות וטווחי התדרים שיקלטו הפיקאפים.

גורם מהותי וחשוב נוסף שיש לו השפעה אדירה על גוון הצליל המוגבר של גיטרות הגוף המלא הוא האופן שבו בסופו של דבר נקלט רטט המיתרים על ידי הפיקאפים. לאפיון הצליל, טווח התדרים והרגישות של הפיקאפים עצמם יש השפעה מכרעת על הצליל המוגבר.

ניתן לסכם ולומר שהצליל, ההתנהגות וחוויית הסאונד הכללית שמספקות לנו הגיטרות החשמליות וגיטרות הבס, נובעים לא רק מכוח ההגברה או ההולכה האקוסטית שנוצרת מהפלטפורמה שעליה מתוחים המיתרים, אלא באחוזים גבוהים גם מאיכויות הפיקאפים שלבסוף קולטים את המיתרים ומעבדים את הרטט שלהם לכדי אותות חשמליים.

(אין אני טוען כאן שלעץ שממנו עשויה הגיטרה החשמלית אין משמעות או השפעה, יש גם יש, אך זהו נושא לדיון מורכב אחר).

סטאפ לגיטרה אקוסטית – משוואת גובה מיתרים נכונה – אקשן

בפרקטיקות היום יום, כאשר אני ניגש לביצוע טיפול רחב היקף וסטאפ או תיקון גיטרה אקוסטית, גיטרה בס אקוסטית או גיטרה קלאסית, בשלב הכיוונים והכיולים, עליי להיות ער ורגיש לכל רחש הקל שבקלים, דבר שללא ספק אקח בחשבון במהלך סדרת הכיוונים ועיצוב האקשן של הגיטרה (משוואת גובה המיתרים).

אין הדבר אומר שבגיטרות חשמליות רעשי רקע מכאניים הם דבר מבורך או רצוי, אלא שרעש רקע שיכול להיות סביר וקביל לגמרי בגיטרה חשמלית, עלול להיות בלתי מתקבל על הדעת בגיטרה אקוסטית או בגיטרה קלאסית. בטיפול בגיטרות חשמליות, אנו שמים דגש גדול מאוד על עניין נוחות הנגינה והתחושה בעוד שבכלי מיתר אקוסטיים נוחות הנגינה היא גם כן מאוד חשובה, אך האקוסטיקה והסאונד מכתיבים לא מעט מההחלטות הטכניות הנוגעות במשוואות הכיולים והסטאפ.

תיקון גיטרה אקוסטית – כלי מיתר שונים, טכניקות נגינה שונות

שני פרמטרים חשובים נוספים מכתיבים ומבדילים גם הם את גישת הסטאפ לכלי מיתר אקוסטיים. ראשית, חשוב להזכיר שקיימים הבדלים מהותיים בגישת הנגינה, בטכניקות הנגינה ובעוצמת הפריטה, כאשר אנו מנגנים על כל אחד מכלי המיתר הקיימים ולכל כלי מיתר יש את הרגישות שלו ואת הצורה שבה הוא מתמודד עם הכוח המופעל עליו.

כמעט ואין מקום להשוואה בגישת הנגינה הטכנית שבה אנו נוקטים כאשר אנו באים לנגן על גיטרה בס, על גיטרה חשמלית, על גיטרה קלאסית או על גיטרה אקוסטית. נכון שיש קווי דמיון רבים בנגינה על כלי המיתר המוזכרים ובנגינה על כלי מיתר בכלל, אך עדיין מדובר בחיות שונות בתכלית השינוי ומטבע הדברים כל אחת מהן דורשת גישת נגינה אחרת, טכניקות נגינה מותאמות ועוצמות פריטה והפעלה שונות בתכלית. על עניין זה חייבים לתת את הדעת כאשר מבצעים טיפול רחב היקף וסטאפ, תיקון גיטרה או שדרוג אחר ולפעול לאור ההבנה וההכרה בהבדלים הללו.

כלי מיתר שונים בתכלית – מיתרים שונים בתכלית – דפוס תנועה שונה בתכלית – סטאפ שונה בתכלית

בבואי לטפל בגיטרה מסוימת אקח בחשבון הבדל מהותי חשוב והוא השוני האדיר שקיים בין סוגי המיתרים המותקנים על כלי המיתר השונים. גיטרות קלאסיות הן בעלות מיתרי ניילון, גיטרות חשמליות הן בעלות מיתרי מתכת שעשויים בעיקר מניקל או פלדת אל חלד, בגיטרות בס ניתן למצוא את אותם החומרים שהזכרתי קודם, אך עם מסה גדולה מאוד, שמשנה לגמרי את כל כללי המשחק ובגיטרות האקוסטיות המיתרים מורכבים בדרך כלל מליבת ניקל שמלופפת בתרכובות חומרים בהם ניתן למצוא סגסוגות ברונזה, ניקל, נחושת ופליז. השוני בהרכב החומרים ובסקאלות העוביים גם של ליבת המיתר וגם של הליפוף החיצוני שלו והאורכים והמתחים של המיתרים השונים, מעניקים לכל אחד מסוגי המיתרים שהזכרתי את המשקל, ההתנהגות ואת דפוסי התנועה והרטיטה היחודיים שלו. גם עניין זה חייב להילקח בחשבון במהלך תיקון גיטרה במשוואת הסטאפ ובמדדים בהם נשתמש בזמן הכיוונים של עוקם הצוואר והאקשן בכלל.

רב השונה על הדומה

רבותי אל תתנו לדמיון הויזואלי שקיים בין כלי המיתר השונים לבלבל אתכם. נכון שבכל המקרים יש בנמצא גוף, צוואר, גשרים ומיתרים, אך חשוב להבין ולזכור שהדמיון הזה הוא ויזואלי בלבד. בבחינה מעמיקה יותר, במעמד סטאפ ותיקון גיטרה, ניתן לראות כי קיימים הבדלים טכניים עצומים בין סוגי הגיטרות. ניתן לומר, שכל גיטרה או כלי מיתר הוא פלטפורמה טכנית ייחודית בפני עצמה ואם לא די בכך, גם כל פלטפורמה כזאת מקבלת סוג שונה בתכלית השינוי של מיתרים. זהו הבדל כפול ומכופל שקיים ומבדיל בין כלי המיתר השונים.

במסגרת טיפול סטאפ ותיקון גיטרה, כל אחד מכלי המיתר חייב לקבל התייחסות, מדדים וגישה טכנית טיפולית ספציפית שמבינה ומכירה בהבדלים העצומים הללו ועל פיהם לנתב את המהלכים והכיוונים שיבוצעו. רק כך, ניתן להבטיח את שביעות רצונו של הנגן שברשותו אחד או יותר מכלי המיתר מהסוגים שהזכרנו.

במילים פשוטות, מניסיוני, אני יכול לומר שכשם שקיים רק דמיון ויזואלי וטכני לצורך העניין בין גיטרה חשמלית לגיטרה אקוסטית, כך גם קיים רק דמיון בין גישות הסטאפ שאני באופן אישי נוקט כשאני עובד על כל אחת מהן ואני יכול לומר יותר מכך שהשוני גדול מהדמיון.

חיי הצללים של המכאניזם האקוסטי

מנקודות המבט גם הפילוסופית וגם הפיזיקלית, עקרונות הפעולה של כלי נגינה אקוסטיים טמונים יותר ב”העדר” וב”אין” מאשר ב”נוכח” וב”יש”. כאשר אנו אוחזים בזרועותינו גיטרה אקוסטית או קלאסית, יותר משאנו מחזיקים את החומר שממנו עשויה הגיטרה, אנו בעצם אוחזים את החלל הריק שהגיטרה עוטפת. גוף הגיטרה – לוח התהודה, מערכת התומכות, הגב והצדדים הם הקרום והמעטפת שבתוכה נמצא “חלל התהודה”. הצלילים והאפיון האקוסטי של הגיטרה מתקבלים לבסוף מסוג ואופי האינטראקציה שמתחוללת בתוך חלל התהודה האקוסטי והיחסים, המתחים והוויברציות שמתנהלות בתוכו וגם מחוצה לו בין מעטפת העץ ממנה הוא בנוי ועד לחלל בו אנו מנגנים וההחזרים שלו ומשם היישר אל אזני המאזינים. אינטראקציה זאת מוכתבת רבות מאופי המבנה של המעטפת האקוסטית וממרקמי הגמישות, הקשיחות התזוזה והדינמיות שלה. זהו הסבר קצת יותר עמוק ולא יומיומי למה שאנו מכנים אקוסטיקה.

איכות המבנה האקוסטי יוצרת את ההבדלים בין גיטרה אקוסטית מרטיטה ומצלצלת, שבשעת הנגינה מעבירה לכם זרמים וצמרמורת לאורך עמוד השדרה, לבין גיטרה שרק מבחינה ויזואלית נראית כמו גיטרה אקוסטית, אך בפועל היא נשמעת סתומה וקשיחה כאילו יצקו לתוכה חול. כדי להבין טוב יותר את העניין, תנסו לדבר ליד בלון יום הולדת מנופח ותחוו את ההגברה והאמפליטודה שהוא מייצר, לאחר מכן, תנסו לדבר ליד לבנת איטונג ותראו את ההבדל האקוסטי הקיצוני שקיים בין שתי החוויות.

זה מה שהיה ללאו דזה לומר בנושא:

נא לא להפריע לפעולת המכאניזם האקוסטי !

בביצוע טיפול רחב היקף וסטאפ ובכל טיפול ותיקון גיטרה אקוסטית, נכנס שיקול טכני חשוב והוא השיקול של פעולת המכאניזם האקוסטי. בכל פעולה שנבצע במהלך הטיפול או התיקון, אנו חייבים לתת עליו את הדעת, לקחת אותו בחשבון ולהבין את המגבלות והאזהרות שהוא מציב בפנינו. המכאניזם האקוסטי, הוא חלק בלתי נפרד ומשולב בגיאומטריה ובפונקציונליות של הגיטרה ובעת קביעת מערכת הפשרות של הסטאפ או בעת תיקון גיטרה בעלת שבר בטופ-לוח התהודה לדוגמא, יש לזכור זאת ולהימנע מלהפריע או לפגום בפעולה וברגישות שלו .דוגמא טובה ונפוצה היא בתיקוני שברים לצורך העניין.

בתיקון גיטרה בעלת שברים, בכל מקום, אך בצורה קריטית בלוח התהודה של הגיטרה, קיימת הסכנה של פגימה בדינמיות ובאלסטיות של המכאניזם האקוסטי של הגיטרה. חשוב להשתמש בדבקים הנכונים. דבקים שמתקשים ולא נשארים גמישים. לא בכמויות גדולות מידי, עם המלחץ הנכון ועם הלחץ הנכון ולא בצורת השמה שתתקן תומכה (Brace) אחת, אך תציף בדבק, תסתום ותסרס את הגמישות ואת פעולת הממברנה של לוח התהודה כולו.

חי, צומח, דומם, גיטרה!

גיטרות אקוסטיות וגיטרות קלאסיות, הן מן הסתם חפצים דוממים והדבר הוא נכון רק עד שפורטים עליהן. ברגע הפריטה תזוזת המיתרים מפעילה את המכאניזם האקוסטי ואז באורח קסם הגיטרה כבר לא נראית לנו כחפץ דומם, אלא כגוף חי נושם ולפעמים אפילו בועט. זהו הרגע שבו אנו מבינים שיש כאן משהו שהוא גדול יותר מסך החומרים מהן מורכבת הגיטרה. זהו קסמו של המכאניזם האקוסטי בפעולה.

המכאניזם האקוסטי הוא לא רק הרכיבים עצמם מהם בנויה מעטפת החלל האקוסטי. מונח זה מתייחס לתקשורת, לאינטראקציה, למתחים ולגמישויות שקיימים בין הרכיבים הללו בשעת פעולת הרטיטה ואילוץ ההגברה שמייצר החלל האקוסטי בהיזון חוזר עם רטט המיתרים.

המכאניזם האקוסטי בגיטרה האקוסטית או הקלאסית, מורכב ממאות, אם לא מאלפי מיקרו אלמנטים שאנו לא תופסים בחושינו ולכן, קל לנו שלא לדעת או לשכוח מקיומם. בוני גיטרות טובים, חוקרים במשך חיים שלמים את הקשר ואת ההשפעות שקיימות בין הרכיבים מהם מורכבת הגיטרה ואת צורת העיבוד והחיבור ביניהם. חיבור הצוואר לגוף, החיבור שבין לוח התהודה למערכת התומכות (bracings), עיצוב התומכות ואופן הדבקתן ללוח התהודה, עוביו של לוח התהודה, החיבור בין הגשר התחתון ללוח התהודה והאינטראקציה שקיימת בין לוח התהודה לגב הגיטרה, הם רק דוגמאות בודדות לסטטוס קוו האקוסטי ולמתחים האקוסטיים המורכבים שקיימים בתוך חלל התהודה של הגיטרה. הדבר מתעורר לחיים רק בשעת הפריטה ורק אז ניתן לשמוע ולא תמיד להבין את האינטראקציה המורכבת שקיימת בין כל האלמנטים שמרכיבים את החלל האקוסטי.

המכאניזם האקוסטי הוא הנשמה שיש, או אין לגיטרה, הוא מכתיב את ווליום היציאה שלה ואת טווח התדרים והוא זה שעושה את ההבדל בין גיטרות שנשמעות ומרגישות כמו יציקת בטון לבין גיטרות “חיות ונושמות” שמצליחות לחדור לנו לבטן, להרעיד לנו את כל עמוד השדרה ולחדור וכמעט ל”צנתר” לנו את הלב.

בכל הגיטרות קיימים הרי צוואר, גוף, לוח תהודה, לוח גב ומערכת תומכות, ההסבר שרוב האנשים נותנים להבדלים התהומיים שבכל זאת מוצאים בין גיטרה לגיטרה, הוא איכות החומרים מהן עשויות הגיטרות או המוניטין של היצרן.

הרשו לי בבקשה לחדש לכם ולומר, שגם מחומרים לא פאנסיים במיוחד ניתן לבנות כלי נגינה-גיטרה שמצלצל טוב במידה ובשעת הבנייה היצרן יוצר ומרכיב חלל ומכאניזם אקוסטי, חי, נושם ואלסטי ולא “יוצק” בלטה קשיחה ואטומה.

השפעות משוואת גובה המיתרים- (אקשן) על מנוף המיתרים

לכיוון האקשן (משוואת גובה המיתרים) ובעיקר לכיוון עוקם הצוואר בגיטרה האקוסטית לצורך העניין, ישנו תפקיד מכריע, שבשונה ממה שמקובל לחשוב אינו משפיע רק על נוחות הנגינה או על היווצרות/הימנעות זמזומים בלבד. עובדה לא ידועה מספיק היא שכיוון האקשן בגיטרות בכלל, הוא גם בעל השפעה לא מבוטלת על אפיון הסאונד, הווליום, טווח התדרים ומיצוי הפוטנציאל האקוסטי של הגיטרה כולה. הדבר אגב נכון ופועל בכל כלי המיתר, גם באלו החשמליים, אך הוא מקבל משנה תוקף כשמדובר בכלי מיתר אקוסטיים.

מה הוא מנוף המיתרים ? – מנוף המיתרים הוא פוטנציאל ההרעדה, ההרטטה ובעצם “ההנפה” של תנועת מיתרים בעלי אורך נתון, מסה נתונה ומתח נתון על הפלטפורמה שעליה הם מותקנים ופועלים (לצורך העניין גיטרה או גשר הזהב בסאן פרנסיסקו).

לכיוון האקשן בכלל ולמצב עוקם הצוואר במיוחד, ישנה השפעה מכרעת על מנוף המיתרים ועל פוטנציאל ויכולת ההרעדה וההרטטה שלהם את הצוואר כולו ואת הגשר התחתון ולוח התהודה. כפועל יוצא מכך יושפעו ישירות הווליום וטווח התדרים הכללי של הגיטרה.

לשם המחשה, ככל שנכוון את מנגנון מתח הצוואר למגמה של צוואר ישר, המיתרים יתקרבו אל משטח האצבוע ויתקבל אקשן יותר נמוך, שאומנם במידה הנכונה יהיה יותר קל לנגינה, אך בו זמנית וכאן החידוש – הוא גם ישנה ויקטין את מנוף המיתרים ואת “עמדת הכוח” שיש להם על הגיטרה כולה. הדבר ישפיע ישירות על רטט הצוואר ועל רטט לוח התהודה ומכאן, על חוויית הצליל כולה שתהייה באופן כללי קצת פחות באסית.

במילים אחרות, ככל שנכוון את עוקם הצוואר למצב של צוואר ישר יותר, אנו נלך ונהפוך את הצוואר לרכיב שהוא יותר מוליך רטט מאשר רוטט בעצמו. בכך, נגדיל את יתרון ההתנגדות והולכת הוויברציות של הצוואר אל מול מנוף המיתרים. עם יישור הצוואר, נקבל הדגשה של התדרים הגבוהים, הפחתה של טווח התדרים הנמוכים-הבאסים, שינוי מהותי בattack ובמהירות התגובה וירידה קלה בווליום הכללי של הגיטרה.

איך משוואת גובה המיתרים (אקשן) משפיעה על הסאונד? הסבר מלומד ודמיון מודרך!

כידוע, מיתרי הגיטרה מתוחים בזווית קלה מעל שטח פני הגיטרה, בין גשר לוח התהודה למפתחות הכיוון ומפעילים על הנקודות אליהן הם מחוברים מתח (Tension) של כמה עשרות קילוגרמים. אם נדמיין לרגע שצוואר הגיטרה היה אנטנה טלסקופית שמסוגלת להידחס ולהתקצר, אז ניתן היה לראות שמתח המיתרים והזווית בה הוא פועל, היו יוצרים מגמת לחץ שהייתה ללא ספק סוגרת את האנטנה. הצלחתם לדמיין את העניין?! (צפו בסרטון) הלחץ הזה במדעי ההנדסה והאנטומיה נקרא לחץ דחיסתי (Compression Force) כלומר, מגמת לחץ שרוצה לדחוס את קצוות הפלטפורמה עליה היא פועלת.

ובכן, למדנו שלאורך הצוואר וגוף הגיטרה מופעל לחץ שנקרא לחץ דחיסתי, כלומר אם לחץ המיתרים יכול היה לדחוס ולסגור את אורך הגיטרה כמו אנטנה טלסקופית, הוא ללא ספק היה עושה זאת. במציאות, גוף הגיטרה וצוואר הגיטרה בנויים מעצים קשים שמסוגלים לשאת את הלחץ ואת מגמת הדחיסה בה הוא פועל (כמעט) מבלי להידחס. אין הדבר אומר שהלחץ נעלם ולא קיים עוד, הוא פשוט מחפש לו מקום אחר בו הוא יכול לבוא לידי ביטוי ולהיפרק. מקום זה הוא לא אחר מאשר עוקם הצוואר ופיתול הצוואר Neck Bow & Neck Warp. (ישנם עוד מקומות בהם הלחץ הדחיסתי מנסה להיפרק ומכאן, עוד בעיות אורתופדיות מעניינות שיכולות להיווצר אשר מצריכות תיקון גיטרה, אך לא אמנה אותן כרגע).

זהו למעשה המכניזם שיוצר את התופעה של עוקם ופיתול הצוואר, תופעה איתה התחבטו והתמודדו בוני גיטרות ושאר כלי המיתר ברחבי העולם מאז ומעולם. לאורך ההיסטוריה, היו בשימוש מספר פתרונות יצירתיים להתמודדות עם העניין, המודרני שבהם והמקובל בימינו הוא – מנגנון מתח הצוואר המתכוונן – Adjustable Truss Rod

מנפלאות מנגנון מתח הצוואר המתכוונן – ADJUSTABLE TRUSS ROD

תפקידו של מנגנון מתח הצוואר הוא לייצר כוח קונטרה כנגד לעוקם הצוואר. בכך, לתת לאומן הגיטרות בתהליך תיקון גיטרה את האפשרות לשלוט במידת העוקם שנוצר בצוואר עקב התמודדותו עם מתח המיתרים ומגמת הלחץ הדחיסתי שהם יוצרים. גם כאן, אין המנגנון מבטל את הלחץ הדחיסתי, אלא מווסת ומנתב עד כמה ישפיע הלחץ על הפרמטר של עוקם הצוואר, שהוא גורם מכריע בכל הקשור לכיוון אקשן ולנוחות נגינה.

מנגנון מתח הצוואר הוא בעצם ווסת. בעזרתו אנו יכולים לשלוט, או יותר נכון להטות את מידת ההשפעה של מגמת הלחץ הדחיסתי הכללי על עוקם הצוואר. חשוב לדעת שבזמן שאנו מווסתים את עוקם הצוואר, אנו בו זמנית מווסתים גם את “זווית התקיפה” ואת מנוף המיתרים ויכולת ההרעדה שלהם את הצוואר כולו. אין זה עניין של מה בכך ויש לכך השפעה גדולה על אפיון הצליל ועל ההתנהגות של הגיטרה.

כפי שציינתי קודם, לסטטוס קוו שנוצר עם כיוון הצוואר, ישנה השפעה אדירה על אפיון הצליל הסופי של הגיטרה כולה. ככל שנכוון את הצוואר למצב של צוואר ישר (אך לא כפוף) אנו נותנים בידי הצוואר יותר התנגדות ושליטה במנוף המיתרים. ככל שהצוואר ישר יותר הוא הופך למוליך רטט קשה, יציב יותר ועם מתח פנימי גבוה יותר ומכאן, בעל אפיון צליל גבוה יותר ועם מהירות תגובה (attack) גבוהה יותר ביחס לגיטרה הנתונה.

ככל שנכוון את הצוואר לעוקם גדול יותר (בגבולות הטעם הטוב), רטט המיתרים יועבר דרך מוליך (הצוואר) גמיש ו”כנוע” יותר ויהיה יותר “חסר אונים”, אל מול הכוחות הפועלים עליו. בכך, אנו נטה במידת מה, את יתרון הכוח לטובת מנוף המיתרים. במצב זה המיתרים יוכלו לא רק להעביר ויברציות דרך הצוואר כמוליך צליל קשה, אלא גם כרכיב שמגיב רוטט בעצמו ובכך מדגיש את רטט המיתרים.

מנוף המיתרים ומצב עוקם הצוואר כמאפייני צליל

אני אישית מכיר נגנים גם מקרב לקוחותיי, שרפיון גבוה בעוקם הצוואר הוא חלק מהותי ובלתי נפרד מהסאונד שלהם ומההעדפות שלהם בכל הנוגע לסטאפ בו הגיטרות שלהם נמצאות. בשנת 2003, הייתי בהופעה בארץ של גיטריסט הפיוז’ן, מייק סטרן. בסוף ההופעה הייתה אפשרות לגשת לבמה ולראות את הציוד שלו מקרוב. שאלתי את אחד מאנשי ההפקה, האם אני יכול להסתכל ולבחון את הגיטרה האישית “ימהה טלקסטר” של מייק. האיש היה אדיב במיוחד ונתן לי גישה חופשית לגיטרה. כשהחזקתי אותה ביד לא האמנתי למראה עיני – צוואר הגיטרה היה עקום כמו בננה וגובה המיתרים היה גבוה ברמה פסיכית בכל קנה מידה. מי שקצת מכיר את מייק סטרן, יודע שהוא גם גיטריסט טכני ממש טוב ולכן, הייתי כל כך בהלם מגובה המיתרים עליו הוא מנגן. שאלתי את עוזרו האישי של מייק “מדוע הגיטרה של מייק סטרן ברמת תחזוקה כל כך ירודה?” האיש ענה לי בחביבות שלא מדובר בסטאפ רע. זה הסאונד של מייק. האיש אוהב את הסאונד של צוואר רפוי לחלוטין, עם עוקם משמעותי ואקשן גבוה וזה חלק מהעומק ומהסאונד הייחודי שלו (בנוסף ל-Chrous).

בכיוון מנגנון מתח הצוואר למצב של יותר רפיון, נקבל גיטרה עם מהירות תגובה איטית, קהה ומעודנת יותר, עם חיזוק ניכר לטווח התדרים הנמוך ולעוצמת היציאה של הגיטרה כולה.

חשוב לציין, שמן הסתם, עוקם הצוואר הוא לא הגורם הבלעדי או היחידי שקובע איך לבסוף נשמעות הגיטרות שלנו. רוב החוויה האקוסטית היא כמובן נגזרת של איכות הבניה, איכות החומרים, התכנון, הידע והניסיון של היצרן. אך ללא ספק, בהתחשב בנתוני הפתיחה של גיטרה מסוימת, לעוקם הצוואר תהיה השפעה לא מבוטלת על אפיון התוצאה הסופית.

אין בדבריי כדי לטעון שבהכרח צריך לכוון את הצוואר למצב של עוקם גבוה, נמוך או כל המלצה אחרת – כל מקרה לגופו. הדבר תלוי בטעמו האישי של כל נגן. ללא ספק, במאמר זה חשוב לי להבהיר, שלכל כיוון שנבצע בגיטרה במהלך הסטאפ, תהיה גם השלכה אקוסטית ישירה ולא רק גיאומטרית או ארגונומית. לכן, אסור לנו להתייחס לאף כיוון וכיול שנבצע במסגרת הסטאפ, בצורה שרירותית ומכאנית, לחשוב רק על נוחות הנגינה ולהתעלם מהשפעות נוספות שעלולות להיות על המארג הכללי.

כמו בכל דבר אחר בעולם ובחיים, מדובר במציאת הבאלנס הנכון בין המשתנים השונים, כדי להגיע לתוצאה אידיאלית אפשרית. בעת ביצוע הסטאפ לגיטרות אקוסטיות, חשוב לדעת לא רק להרגיש את האקשן ואת נוחות הנגינה, אלא גם ממש לשמוע את האקשן ואת השפעתו על החוויה האקוסטית שהגיטרה מספקת. בהסתכלות וביצוע הפעולות בפרספקטיבה הרחבה הזאת, מתקבלות החלטות טכניות לגבי מידת עוקם הצוואר וקביעת הגבהים בין המיתרים לשריגים, בנקודות ציון שונות לאורך הצוואר.

טיפול נכון וזהיר במערכות ההגברה

בחלק מהגיטרות האקוסטיות והקלאסיות מותקנות מערכות הגברה, שבדרך כלל משתמשות בפיקאפ גשר רגיש רטט (UST) שמונח מתחת לאוכף בגשר התחתון. פיקאפ זה הוא רכיב עדין ורגיש במיוחד, שיכול לאבד מן הרגישות שלו ולהתקלקל בקלות אם לא נוהגים בו בעדינות יתרה במהלך תיקון גיטרה. לפיקאפ האוכף יש להתייחס במשנה זהירות במהלך העבודה.

באותו הקשר, חשוב להדגיש, שבעת העיבוד והעיצוב של אוכף הגשר, חשוב לדאוג שפני השטח בתחתית האוכף וחריץ הגשר יהיו ישרים כסרגל ובזווית מדויקת של 90 מעלות ביחס לשפת הצד של האוכף. דיוק זה הוא חשוב והכרחי, על מנת שייווצר מגע מלא, ללא מכשולים או חללי אוויר בין תחתית האוכף לפני שטח הפנים של הפיקאפ עליו הוא יושב. זאת כדי להבטיח את קליטת הרטט שמייצר כל מיתר ומיתר, ווליום יציאה אחיד של כל המיתרים בשעת הנגינה, גם בסיטואציה אקוסטית רגילה ובעיקר בסיטואציה המוגברת.

טיפול, סטאפ ותיקון גיטרות אקוסטיות וקלאסיות – אפילוג

לסיכום, אתוודה שאין דבר שאני באופן אישי ומקצועי, אוהב יותר מתיקון גיטרות וטיפול רחב היקף וסטאפ איכותי ומוקפד לגיטרות אקוסטיות ולכלי מיתר אקוסטיים בכלל. הדבר מצריך הבנה עמוקה של המבנה והגיאומטריה של הכלי וניסיון רב בעיבוד ועיצוב חומרים שונים, כגון עצים, מתכות ועצמות. בנוסף, חשוב מאוד הוא גם הניסיון, הבנת עקרונות הפעולה והתקנתן הנכונה של מערכות הגברה לכלי מיתר אקוסטיים המהווים תורה בפני עצמם.

כפי שציינתי קודם, בשונה מגיטרות חשמליות, הגיטרות האקוסטיות, הן כלי שכמעט ואין בו מנגנונים מתכווננים. עובדה זו מצרה את גבולות הגזרה בביצוע תיקון גיטרה ודורשת יותר מיומנות וניסיון כדי להתגבר על האתגרים הטכניים בדרך להשגת המטרות ויעדי הטיפול ומעל לכל, למלא את שביעות רצון הלקוח.

כבעל מקצוע, כאשר אני ניגש למלאכת תיקון גיטרה וכלי מיתר אקוסטיים, אני מרגיש הרבה יותר את האתגר ואת הרמה המקצועית שנדרשת ממני לביצוע המשימה, ואת החדווה והכיף שביישום הידע והניסיון שכבר עומדים לרשותי. את כל הניסיון, השנים ואלפי השעות שהשקעתי בתחום התמחותי, אני חוזר ומשקיע באהבה ובמסירות גדולה בכל גיטרה וגיטרה שמגיעה אל שולחן הטיפולים שלי, כאילו הייתה זו הגיטרה הראשונה בחיי.

אני חולההההההה…… על גיטרות אקוסטיות כבר אמרתי ?? (:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *