ההיסטוריה של מרטין – פרק 12 – יותר מסתם עשור חדש 1990-1992

הדגמים החדשים של מרטין

מרטין פרצה לתוך העשור החדש עם ההיצע הכי נרחב מאז שנות השלושים. אמנם כל המנדולינות, יוקולילי והגיטרות הקטנות עמדו כעת לרכישה דרך הזמנות מיוחדות בלבד, אבל מרטין הציגה מגוון רחב של דגמי דרדנוט, ג'מבו ודגמי M. שנת השיא עבור דגמי הג'מבו של מרטין הייתה 1990, עם שמונה דגמים שונים (שניים מהם בעלי 12 מיתרים) כשמספרי המכירות הגבוהים שלהם הרקיעו יותר מאי פעם. מספרי מכירות שהג'מבו לא יזכה להציג שנים קדימה, עד שהחברה תבצע מספר שינויים גדולים בדרכי היצור שלה. הייתה זו גם שנת השיא עבור סדרת Shenandoah, כעת מוחמאות עם גוף צר בעל חיתוך וגימור אקוסטי/חשמלי עם צבעים מבריקים. בצד השני של סקלת המחיר, עמדו שני דגמי דרדנוט מסדרת "גיטרת החודש", בעלות רוזווד ברזילאי (HD-28BLE והדגם D-40BLE בעל מסגרת הפנינה), ודגם OMC-28 בעל קאטאווי. למרות המכירות המבטיחות של דגמי ה-OM בעלי עיצוב קאטאווי, מרטין רק בחלוף שנים, תציע קאטאווי מעץ רוזווד בגודל טריפל OM OOO כדגם מלאי. עד כה החדשות הטובות ביותר היו, שמעל ל-1300 דגמי HD-28 נמכרו. מדובר על הפעם הראשונה, מעל לעשור, שדגם מרטין השווה את סך המכירות שלו משנות היצור הגבוה של שנות השבעים. אולי שנות השמונים באמת נגמרו, וטוב שכך.

הדגם OMC-28 משנת 1990 לא היה מתוחכם או וינטג' כמו הדגמים של לורנס ג'ובר שיבנו עשור אחרי, אך הם רמזו למודעות הגוברת של מרטין לפוטנציאל הביקוש עבור גיטרות שמתמחות בפינגרסטייל.

התנופה של מרטין

שנת 1991 התחילה באותה התנופה, השינוי שהכי נגלה לעין היה, התוספת של גרסאות בעלות טופ מעץ סידר של הדגמים HD-28 ו-HD-35, אך שניהם נמכרו במספרים נמוכים וייצורם הופסק מספר שנים לאחר מכן. בעודם עדיין בחיפוש אחר עצים אלטרנטיביים לבניית גיטרות, מרטין ניסו HD-28 מעץ MORADO, עץ טרופי מבוליביה, הדומה מאוד לרוזווד ממזרח הודו, וגרסה נוספת עם טופ מ-LARCH, שנראה ונשמע כמעט  זהה לעץ הספרוס. ניסויים אלו הראו באופן ברור שהלקוחות של מרטין חשבו שאלטרנטיבה לרוזווד וספרוס הם רעיון נהדר, אבל כזה שעדיף ליישם על דגם HD-28 של מישהו אחר.

הצעות "גיטרת החודש" לשנת 91' כללו דגם D-28LSH, Large Sound Hole-חור תהודה מוגדל. במשך שנים צפו בחברות קטנות, בעיקר חברת Santa cruz וחברת Collings, משווקות העתקים של הדגם המותאם המדובר משנת 1935, D-28, שהתפרסם ע"י שני פורטי-על. ראשית קלארנס וייט ואז טוני רייס, אשר רכש את הגיטרה אחרי מותו בטרם עת של וייט. מכיוון שגיטרת הסמל של וייט ורייס נבנתה באותה התקופה ע"י חברת Collings וחברת Santa cruz, מרטין התאפקה באופן מכובד להזכיר את שני הנגנים שהפכו את הדגם הספציפי הזה של D-28 לאחד מהנשמעים ביותר בין הגיטרות האקוסטיות של הבלוגראז'. המותג של הדגם D-28LSH, ניתן במקום לחתימת לס ואגנר, אגדה שקטה בהרבה שפרש אחרי 47 שנות פעילות עם חברת הגיטרות מרטין. רוב 211 הרוכשים של גיטרת החתימה של ואגנר, טרם נולדו כאשר התחיל לעבור במפעל הישן בנורת' סטריט. הדגם D-28LSH, היה הנמכר ביותר של סדרת "גיטרת החודש" בהפרש משמעותי, כך שזה לא הפתיע אף אחד כאשר דגם דומה בעל חור תהודה מוגדל HD-282R התווסף לפס הגיטרות של מרטין בשנה אחרי.

דגמים לנגני הפינגרסטייל

שנת 1992 הייתה גם השנה בה מרטין לקחו ברצינות את בקשתם של נגני הפינגרסטייל ברצינות, כאשר הוסיפו את הדגם OM-21 לגיטרות המלאי. למרות הפשטות והצניעות, הדגם הזה היה בעל שני מאפיינים שתפסו את עיני נגני הפינגר סטייל. אחד מהם היה רוחב הצוואר 1 ¾ " באזור הנאט, מאפיין שכיח בדגמי OM, השני,  צלעות תמך מגולפות ברוחב ¼" במקום ברוחב 5/16" הנפוץ הידוע כנוקשה, מה שיצר טון עשיר אפילו עם המיתרים הדקים ביותר. בנוסף לכל זה הדגם היה זול יחסית, למרות שנבנה מעץ רוזווד, העיצוב הפשוט יחסית של ה-OM-21 השאיר את תג המחיר שלו מתחת לזה של ה-D-18. שנתיים בלבד לאחר השקתו, הדגם OM-21 היה הנמכר ביותר מפס הגיטרות הלא דרדנוט של מרטין.

חבר להקת הביטלס שהכי נראה לעין, נשען שנים רבות על הגיטרות האקוסטיות של מרטין. כאן פול מקרטני נותן פוזה קלאסית עם גיטרת D-28 השמאלית שלו, עבור הכריכה של מגזין רולינג סטון מה-8 לפברואר, 1990.

כמו הדגם OMC-28 מהשנה הקודמת, גיטרה D-28LSH הדגם עם  Large Sound Hol/ חור תהודה גדול, הייתה מסדרת גיטרת החודש, תכנית שאפשרה למרטין לבחון את הדרישה עבור דגמים בעלי מטרה ספציפית. הדגם D-28LSH הייתה הצלחה עם 211 עותקים שנמכרו. זה היה הצעד הזמני הראשון של מרטין קדימה למה שמאוחר יותר יהפוך לדגם HD-28LSV (בנוסף למספרי דגמי חתימה של קלארנס וויט).

למרות שמרטין התקינו פיקאפ פיאזו מתחת לאוכף כבר מעל לעשור, עד תחילת שנות התשעים הצליל האקוסטי-חשמלי של החברה לא היה בדיוק המתקדם ביותר. מתחילת 1992, פיקאפ פיאזו חדש הפך את הגיטרות המוגברות של מרטין להישמע טוב יותר מאי פעם. Martin Thinline Gold + Plus by Fishman, הציג פרה-אמפ מיניאטורי אקטיבי שמחובר ישירות לפין הרצועה האחורי. ההגברה הצריכה בטריית 9V בתוך הגיטרה, אך רק הסוללה הייתה נראית לעין (וזה רק אם הציצו דרך חור התהודה). התוצאה של האלקטרוניקה האקטיבית והפיקאפ המשודרג מתחת לאוכף הייתה טון משובח, שעמד בגאווה אל מול שאר הפיקאפים האקוסטיים/חשמליים שלשוק היה להציע. הגיטרות האקוסטיות המשובחות של מרטין, כעת יוכלו לתפקד כגיטרות אקוסטיות וחשמליות גם כן. דגמים רבים הוזמנו ע"י סחורים עם Thinline Gold+Plus מותקנים כבר מראש.

הצלחת גיטרות התרמילאים (גרסת מיתרי ניילון משמאל) הובילו לסדרת זהה לילדים, דגמי היוקולילי והמנדולינה לתרמילאי.

ה-BACKPAKER, גיטרת הטיילים של מרטין

אחת מההפתעות הגדולות ביותר של 1992 ותחילת 1993 הייתה גיטרת מרטין חדשה, שוברת מוסכמות, אך אחת שבקושי הייתה קשורה למסורת ארוכת השנים של החברה בבניית גיטרות. כריס מרטין ראה לראשונה את הגיטרה התרמילאית המקורית בדוכן של בונה הגיטרות רוברט מקנאלי בפסטיבל הפולק של פילדלפיה. חברת מרטין ומקנאלי שיתפו פעולה על העיצוב הסופי ומרטין הסכימו לייצר ולהפיץ את גיטרת התרמילאים הייחודית. באמצעות בניית הצוואר וצדדי הגיטרה ע"י אותה חתיכת המהגוני, התקבלה צורת הגוף הביזרית הזו עם טופ ספרוס וגב מהגוני. ראש הגיטרה היה קטן כפי שהיה ניתן, כאשר הגשר קרוב לתחתית הגוף ככל האפשר, כדי לאפשר סקלת סריגים מלאה של 24" על גיטרה באורך 35". ב-2002, הגיטרה התרמילאית של מרטין הוגדלה במעט על מנת לשפר את הטון והווליום, וראש הגיטרה הוגדל לצורה יותר "מרטינית".

הגיטרות התרמילאיות של מרטין נבנו במתקן בנבחו, מקסיקו, אשר נפתח מספר שנים לפני עבור יצור מיתרי DARCO. אפילו התומכים הנלהבים ביותר של הגיטרה התרמילאית אצל מרטין הופתעו, כאשר החברה רשמה הזמנות ל-5,000 עותקים שלה בכנס NAMM של 1993. (לגיטרות התרמילאיות מספר סידורי משלהן, אשר נפרד מסדרת המספרים שניתנים לגיטרות מרטין רגילות). חלק מהקמעונאים גילו שלקוחות רבים יקנו גיטרה תרמילאית לפני טיול, באותו האופן שקונים ספר לקרוא במטוס. הפופולריות של הגיטרה האקוסטיות הזו, נובעת באופן חלקי בגלל הנוחות והקלות שלה בדרכים. הגיטרה התרמילאית הייתה גיטרה שניתן לקחת לכל מקום, עובדה שהוכיחה את עצמה כאשר האסטרונאוט של נאסא, פיאר ת'ואט, לקחת גרסת קאסטום (קטנה אף יותר) למסע תיקונים בחלל, במשך 13 ימים על מעבורת החלל Columbia בשנת 1994.

בתקופה זו, כל מי שביקר במפעל של מרטין או בדוכן של החברה בכנס NAMM, יצא עם מלאי של ספרונים, קטלוגים ופוסטרים שפירטו את מה שמרטין הציעו למכירה ואת התפקיד המיוחד שלה בהיסטוריה של הגיטרה האמריקנית. חוץ מפס גיטרות המלאי הרגיל, מרטין הציעה לסוחרים קטלוג עבה ממחלקת השיווק הטלפונית, כדי להזמין מוצרי מרטין. אביזרי גיטרות ממגוון רחב, כולל מותגי מיתרים שמתחרים במרטין, צוינו גם כן. קטלוגים אחרים של מרטין, כללו מתנות ממותגי מרטין, כלי עבודה, עץ ואספקה נוספת עבור בוני גיטרות עצמאיים שרצו לבנות לעצמם גיטרות. הוצאות מחדש של מגזינים, הציגו את ההיסטוריה של הדרדנוט ושל הדגם OM. כל ההוצאות הללו הודפסו בסדנת ההדפס של מרטין, אשר התחילה בהדפס פשוט של שחור ולבן שהגיע עם רכישת מיתרי DARCO שנים לפני. במקור, המשימה היחידה של סדנת ההדפס היה להדפיס את אריזת המיתרים עבור עשרות סוגי המיתרים שמרטין יצרה. תחת הדרכתו של פרנק שלוסר, אשר היה בעל ניסיון רב בתחום ההדפס, מרטין החלה להדפיס את רוב חומרי השיווק שלה בעצמה. מדפסת חדשה בעלת ארבע צבעים, אפשרה למרטין להדפיס את הספרות של עצמה.

המודעות המתגברת של מרטין והסטטוס האספני של הגיטרות שלה מעשורים עברו, הניבו את נושא הפרסומת הזו משנת 1990.

חגיגות ה-250 להיווסדה של חברת מרטין

מרטין נראתה כמו תחייה מחדש של חברת גיטרות בתחילת שנות התשעים. כאשר עיריית נזרת' חגגה את יום ההולדת ה-250, העובדים של מרטין תרמו מיצג מרשים של דרדנוט-ענק. הטופ והגב נחתכו חלקית, על מנת לגלות את צלעות התמך ושאר המאפיינים של גיטרת מרטין, וחבלים ענקיים נמתחו ע"מ לדמות את המיתרים. מקצה הראש ועד לפין הרצועה האחורי, כל פרט בגיטרה היה בדיוק מירבי ליחס של הכלי הרגיל. כריס מרטין רכב בתוך גוף הגיטרה בזמן התהלוכה, בעודו מנופף לקהל דרך חור התהודה ברוחב של מעל מטר. ה-D-28 הענקי סימל את הגישה של "הכל אפשרי" של עובדי מרטין, ואולי את העתיד הגדול יותר שמחכה לחברה בעתיד הקרוב.

כניסתם של מרטין בתהלוכת החגיגה של יום ההולדת ה-250 של עיריית נזרת', פנסילבניה היה מיצג עם גיטרת דרדנוט ענקית. כל החלקים נבנו על פי היחס המקורי שעל פיו עובדים במפעל. כריס מרטין עמד בתוך הגיטרה הענקית ונופף לקהל דרך חור התהודה.

התחרות של מרטין

למרות הביטחון החדש ברצפת המפעל, מתח מסוים פקד את הנהלת החברה. פעם נוספת, החברה שלטה ברמות המחירים הגבוהים, אך היו התפתחויות חדשות ומדאיגות בטווחי המחירים הנמוכים. סיבה אחת לכך היה עליית המטבע היפני ין אל מול הדולר, מה שהפך את סדרת ה-Shenandoah לפחות ממציאה. גיטרת D-2832 עלתה 750$ בלבד כאשר הוצגה בשנת 1983, אך עלתה ב-50% עד 1991, מה שהניב מחיר גבוה יחסית לגיטרה בעלת צדדים וגב מעץ מלא. המכירות של סדרת Shenandoah צנחו בנוסף לשינוי בסימוני הגיטרה שהעידו על מקורה. אחד מהמתחרים של מרטין ניסה לשווק גיטרות דומות "Made in USA", אך ללא השלמת רוב ההרכבה בתוך גבולות המדינה. כשנציגי המכס בארה"ב גילו את התרגיל, החברה המתחרה הצביעה על מרטין כמקור לרעיון. בקרוב, סדרת Shenandoah הייתה צריכה לשנות את תיאור, כ"מורכבת" בארה"ב עם חלקים מיפן. בשילוב עם המחיר שעלה בעקבות התכווצות הדולר, התוצאה הייתה נפילה משמעותית במכירות סדרת Shenandoah. באותו השבוע היחס של ין/דולר העלה גם את מחירי גיטרות סיגמה, מה שהכריח את מרטין להישען על גיטרות משק הבית שלהן בפעם הראשונה מזה מספר שנים רבות. בשנת 1990, היצור של מרטין עבר את 10,000 הגיטרות, בפעם הראשונה מזה עשור, אך המספר הזה צנח ב-1991 כמעט ב-10% ו-1992 היה רק מעט מוצלח יותר מ-1990.

כאילו שזה לא היה מספיק, חברת TAYLOR הציגה דגם חדש בכנס NAMM של ינואר 1991, בעל מחיר של 995$ בלבד. הוא נבנה מעץ מלא. בוב טיילור, הצליח להגיע למחיר כל כך נמוך, ע"י הפשטת הגיטרה מכל האלמנטים הלא עיקריים בעיצובו וע"י שימוש בטכנולוגיית CNC- Computer Numeric Control בעבודת העץ שלו, דבר אשר היה בשימוש לראשונה אצל יצרן הגיטרות החשמליות טום אנדרסון. השימוש החזק בטכנולוגית CNC, נועד לבנות את הכלים ברמה חדשה של דיוק ועקביות בכל החלקים המרכיבים גיטרה, מה שהוביל להרכבה מהירה ומדויקת יותר. קהל היעד של מרטין שקנו את הדגמים הזולים, לא היה קהל הלקוחות הרגילים של דגמי מרטין, אלא הקונים שרצו את המיובאים היקרים כעת של TAKAMINE. וכמובן הדגם החדש של טיילור 410 שהיה זול יותר מכל גיטרה בסדרת Shenandoah. גם החברות LARRIVEE ו-GUILD הגיבו עם דגמי גיטרות מופשטים דומים, וחברות גיטרות צפון-אמריקניות נקלעו לתוך מאבק עבור נתח מסוים של שוק הגיטרות האקוסטיות שבעבר היה שייך ליבואנים מאסיה שכעת יקרים מדי.

הגעתה של טכנולוגיית CNC לתחום בניית הגיטרות לא יכלה להיות בתזמון טוב יותר עבור מרטין, בגלל שלעובדים ברצפת המפעל נמאס מהרכבת גיטרות Shenandoah גם ככה. סיבה אחת לכך היא שהדגמים של סדרת Shenandoah נבנו עבור גימורים עבים וקשים יותר מפוליאסטר, גימור שכיח ביפן, אך מרטין השתמשו בגימור דק של לאקה, כפי שהשתמשו על הדגמים הרגילים של מרטין. כתוצאה מכך, גימור של D-2832 מסדרת Shenandoah היה לוקח יותר זמן מגימור של D-28 היקר בהרבה. שילוב התסכול, המחיר העולה, והטכנולוגיה החדשה סימנה את מוכנותה של מרטין לשינוי נוסף, וכל הצוות של מרטין היה נלהב להתקדם הלאה.

אנו מאחלים לכם גלישה נעימה ומהנה.
נשמח לשמוע מכם הערות והארות בכל דבר ועניין.
צרו קשר בכל נושא שמעסיק אתכם ונשמח לעמוד לשירותכם.

בואו לבקר.
מרכז הגיטרות של אבי גיל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *