הגרוב הקובני של בילי גיבונס

בתוך הרשימה המצומצמת של גיטריסטים הניתנים לזיהוי לאחר תו אחד בלבד, בילי גיבונס עומד בגאון. משנת 1968, כשקיבל מחמאות ועצות נגינה מג’ימי הנדריקס, ומשהקים את להקת ZZ Top, גיבונס במהרה התברג כנגן על סופר קול ששחרר לא מעט אלבומים נהדרים לאורך השנים ולא לקח זמן רב עד שקיבל את מעמדו כאגדת בלוז רוק. בשנות השמונים ZZ Top היו עסוקים ביצירת שני האלבומים הנמכרים ביותר שלהם – Eliminator והאלבום Afterburner, אשר שניהם מיתגו את החברה הרעים של טקסס בצורה מושלמת. גם מספר הלהיטים שנשחקו בערוץ MTV  עם השנים עזרו לפופולאריות של הלהקה והפיצו להמונים את הנגינה מלאת הרגש, הקוליות והשומן שמביא גיבונס.

גיבונס לא מתעסק בשרדים ונגינה טכנוקרטית, למרות שהוא בהחלט מסוגל לכך. מה שהוא מוציא מהגיטרה הרבה יותר קשור בתזמון, בגרוב בקצב וביכולת להביע הצהרות מוזיקליות בומבסטיות במינימום צלילים ובמגניבות יתרה.  קצת כמו ביבי קינג, גם לגיבונס יש את היכולת לתפוס למאזין את תשומת הלב בעזרת תו בודד. זה תמיד מעט משעשע לראות גיטריסטים מבצעים גרסאות כיסוי לשירי זיזי טופ ZZ Top ומתאמצים להוציא סולואים עמוסים ואנרגטיים. כמובן שגם זה בסדר, אבל גיבונס הוא מסוג הנגנים שלא מראים את כל הקלפים בזמן הנגינה.

תהליך היצירה

המחשבה על האלבום הגיעה כשבילי גיבונס הוזמן להופיע בפסטיבל הג’אז של הוואנה, קובה. הוא מספר כי עולם הג’אז זר לו מאוד, ורחוק מאוד מהמוזיקה שהוא רגיל לעשות, אז חשב להביא את הטוויסט דווקא מכיוון המוזיקה האפרו קובנית, עולם שמסתבר כי הכיר היטב. כשגיבונס היה ילד, אביו שלח אותו לקורס כלי הקשה במנהטן, אצל המקישן טיטו פואנטה. החוויה הזו טבועה בנגינה של גיבונס מאז ומתמיד, אולי לא מבחינת וייב לטיני בשיריו, אבל בהחלט מבחינת תפיסת הקצב הנפלאה שלו. אביו של גיבונס אהב את עולם כלי ההקשה מאוד, וגיבונס מסביר כי היה מתופף על כל סיר, מחבט או קרש שהונח בידיו, ולגדול בתוך כל הקצביות הזו, בהחלט עשתה רק טוב למוזיקליות של בילי גיבונס הצעיר. בחלק משירי האלבום, ובעיקר בגרסאות הכיסוי המצויות בו, נדמה כי לא מדובר בעיבוד מעיק שדוחף בכוח גרוב לטיני לתוך קלאסיקות בלוז, אלא מרגיש כמו חשיפה של צבע מוזיקלי שכאילו תמיד היה שם, ואת הקרדיט לכך אפשר לתת לאורגן הנהדר באלבום.

בילי גיבונס בין שפות, סגנונות וגיטרות

אחת ההשפעות הגדולות של בילי גיבונס הוא ביבי קינג. גיבונס מספר שכשהיה בן 8, הצליח להיכנס לאולפן בזמן שביבי קינג בדיוק הקליט בו אלבום, ושלראות אותו מנגן היווה נקודת מפתח חשובה בקריירת הגיטרה של גיבונס. גם באלבום הזה, בו גיבונס מנסה להתרחק מעט מהמצופה ומשתדל להעניק את קדמת הבמה לכלי ההקשה ולגרוב האפרו- קובני, אפשר לשמוע את השפעות הגיטרה של מלך הבלוז המנוח.

השיר Quiero Mas Dinero, הוא אולי הקטע הכי מגוון באלבום. מתחיל כמו קטע R&B, מתקדם לבלנד של רוק והיפ הופ ומסתיים בגרוב בלוז רוק קלאסי.
השירים PIedras Negras  וגם Hombre Sin Nombre נכתבו בספרדית. גיבונס למד את השפה כשגר במקסיקו בצעירותו.

"זה הכול באצבעות"

אם נחזור קצת להיסטוריה של גיבונס, הוא למעשה היה מהראשונים להשתמש בטכניקת הטאפינג. ואן היילן שאב ממנו השראה וכמובן שמגיע לו הקרדיט להפיכת הטכניקה כחלק בלתי נפרד מארסנל היכולות של כל גיטריסט כיום, גיבונס היה זה שהצית את האש. אבל גיבונס לא מחפש את המהירות ועומס הצלילים שהטאפינג מביא אתו. כשנשאל גיבונס על טכניקות הנגינה שלו לקראת צאת האלבום, הוא ענה את התשובה שכולנו כבר יודעים אבל מקווים שבמקומה נמצא שיטה נסתרת שתאפשר גישה ליכולותיו. כן, הוא באמת אמר שזה הכול באצבעות.

 

אנו מאחלים לכם גלישה נעימה ומהנה.
נשמח לשמוע מכם הערות והארות בכל דבר ועניין.
צרו קשר בכל נושא שמעסיק אתכם ונשמח לעמוד לשירותכם.

בואו לבקר.
מרכז הגיטרות של אבי גיל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *