משלוח חינם בקנייה מעל ₪150
  • משלוח חינם בקנייה מעל ₪150
היי רוקסטאר, התחברות / הרשמה

ג’ים הול לא נשכח yifat

ג'ים הול - האגדה הבלתי נשכחת

ג’ים הול לא נשכח yifat

ג'ים הול - האגדה הבלתי נשכחת
yifat | יולי 14
yifat | יולי 14

בעוד שרוב נגני גיטרות הג’אז הושפעו בעיקר מסגנון הביבופ (Bebop) ולכן נשמעו כמעט אותו הדבר, ג’ים הול הצליח לפתח גישה שהזכירה את זו של דג’אנגו ריינהרט (Django Reinhardt) צ’ארלי כריסטיאן (Charlie Christian) ושל ווס מונטגומרי (Wes Montgomery) לתוך ייחודיות מהפנטת. כיוון ששאב המון השראה מנגני סקסופון כמו לסטר יאנג (Lester Young), קולמן הוקינס (Coleman Hawkins) ובן ובסטר (Ben Webster), הצליח הול ליצור סולואים שהיו ליריים ויפהפיים, או מופשטים לחלוטין, אך אף פעם לא צפויים. יש האומרים כי ניתן לזהותו לפי התווים שאינו מנגן, כי עבודתו המינימליסטית הולכת לפניו. ג’ים הול תמיד הצליח להביע בנגינתו, את העדינות, ההתחשבות, והחום שבאישיותו.

לג’ים הול הייתה קריירה יוצאת דופן בה שיתף את קסמו המלודי עם נגני הג’אז הגדולים ביותר, החל מסוני רולינס (Sonny Rollins)  , ביל אוונס (Bill Evans) , אלה פיצג’ראלד (Ella Fitzgerald) , אורנט קולמן (Ornet Coleman) , רון קרטר (Ron Carter) , צ’אט בייקר (Chat Baker) , סטיב גאד (Steve Gadd) ועוד רבים, רבים אחרים. לאורך דרכו השפיע באופן שאינו ניתן למדידה על גיטריסטים רבים כמו פט מת’יני (Path Metheny) , ג’ון סקופילד (John Scofield), ג’ון מקלאפלין (John McLaughlin) , ביל פריסל (Bill Frisell) ופחות או יותר כל מי שניגן קצת ג’אז בחייו.

ג’ים הול נפטר בדצמבר 2013, פחות משבוע לאחר יום הולדתו ה83, מה שהותיר חלל גדול בעולם המוזיקה ובכלל. הנה כמה קטעים וציטוטים שאמר לאורך הקריירה במגוון ראיונות שונים, המציגים כמה מתפיסותיו של הנגן המדהים. השפעתו של ג’ים הול על הג’אז ועולם המוזיקה בפרט אינה ניתנת למדידה, אך החומרים הרבים שהותיר אחריו, יספקו שנים רבות של למידה והנאה.

לצד הציטוטים, הוספנו לכם כמה קטעים ענקיים של האיש. קריאה והאזנה נעימה.

על נגינת סולואים

“אני מאוד אוהב את הגישה של סוני רולינס-  להפוך אט אט את קטע ובכך לחשוף את המלודיה מכל כיוון אפשרי”

“לפעמים זה נחמד לנגד קלישאה כלשהי ואולי להפוך אותה למשהו מעניין, אבל אני משתדל לגרום לסולו להישמע כאילו הרגע הומצא. אני מנסה למצוא סיום שונה לכל פראזה. נגנים צריכים להכריח את עצמם לשמוע את הסולו לפני 

Jim_Hall_Trio_-_Something_Special_-_March_1993_02

שינגנו אותו, ולא סתם לנגן את מה שרוצות האצבעות.”

“הרבה נגנים, חלקם מאוד מפורסמים, מנגנים סולואים ארוכים מדי. התדמית של נגני הג’אז הכי גדולים בהיסטוריה נבנתה בזכות סולואים של שמונה תיבות- ולא יותר.”

על שגרת אימונים

“אני משתדל לשמור על הנגינה שלי רעננה ככל האפשר על ידי זה שאני לא מסתמך על תבניות קבועות. כשאני מתאמן, אני לרוב קושר חלק מהמיתרים עם רצועות גומי כך שאני חייב להסתכל אחרת על צוואר הגיטרה. אני יכול להתאמן שעות רק על מיתר G או D, אבל מה לעשות שאז קצת קשה להתחמק מתבניות מוכרות.”

על אילתור

“זה החלק הכי כייפי בנגינה- זו דרך לשקף את המלודיה של הקטע ולחלוק אותה עם מישהו אחר. אני בטוח שחלק מהמלחינים הקלאסיים הגדולים ביותר היו נהדרים באלתור”

על יחסי גזע

“לא מעט יצא לי להיות הנגן הלבן היחיד בלהקה, אבל תמיד הרגשתי בר מזל להיות שם. מדי פעם היו תופעות לוואי חברתיות שניתן לצפות להן, אך שום דבר מוגזם. לדוגמה, כמעט תמיד בצ’ק אין לבית מלון, היו חושבים שאני המנהל של הלהקה ולא הנגן.”

עצות לגיטריסטים

“אל תקשיבו רק לנגני גיטרה, אבל אם כבר אתם מקשיבים לנגן גיטרה, תחקרו איך פרדי גרין (Freddie Green) מנגן ליווי בלהקת הCount Basie’s band. אם מסתכלים על כל נגני הג’אז, אני באמת חושב שפרדי גרין הוא המומלץ ביותר. לטווח הארוך, אני חושב שעדיף להסתכל על עבודות אומנות וציורים מאשר להקשיב לפרזת ביבופ טובה.”

על עצמו

“אני נוהג לתת לעצמי ביקורת אבל בגדול אני מרגיש טוב עם איך שאני מנגן. הגיטרה שומרת אותי צנוע, לפעמים אני מרים אותה, מתחיל לנגן ונדמה שהיא אומרת: ‘לא, אתה לא יכול לנגן היום’. אני בכל זאת מנגן, לא אכפת לי.”

אנו מאחלים לכם גלישה נעימה ומהנה.

נשמח לשמוע מכם הערות והארות בכל דבר ועניין.

Error: Contact form not found.