בריאן מיי וה-Red Special

ג’ימי הנדריקס ניגן על גיטרות חדשות שרק יצאו אל המדפים וג’ימי פייג’ לא ממש עבד על כלי הנגינה שלו. גם אריק קלפטון ומארק נופלר לא ידועים במיוחד בתור נגנים שנכנסו לעובי הקורה של העולם הטכני של הגיטרה. יש רק גיטריסט על אחד אשר עיצב תכנן ובנה את הגיטרה שלו, ואגדת הרוק הזאת הוא לא אחר מאשר בריאן מיי.

בנוף הגיטריסטים העולמי (ובנוף המוזיקאים בכלל), בריאן מיי הוא לא הטיפוס הסטנדרטי. נסו למצוא עוד רוקר בסדר גודל כמו שלו עם דוקטורט באסטרופיזיקה, אני די בטוח שלא תצליחו. עכשיו תנסו למצוא עוד אמן בסדר גודל כמו שלו אשר בנה את הגיטרה שלו כשהיה נער, ומאז הוא מנגן רק עליה, לא רק מתוקף הקשר הנוסטלגי והעמוק שהוא חש אליה, אלא בעיקר מתוקף היותה אחת הגיטרות הטובות והייחודיות שאפשר למצוא.

כשהיה נער, ביחד עם אביו אשר היה מהנדס אלקטרוניקה, בריאן מיי חזה את הגיטרה האידיאלית, שלא רק תאפשר לו ליצור את הצלילים אותם הוא שומע בראשו, אלא תהווה שיפור לכל עיצוב גיטרה קיים. למה אי אפשר לקבל את כל שילובי הפיקאפים האפשריים על סטראט Fender Stratocaster))? למה הסריגים נגמרים כל כך מוקדם בלס פול (Gibson Les Paul) ? למה מערכות טרמולו מוציאות את הגיטרה מכיוון? למה אי אפשר לשלוט בפידבק ולהפוך אותו לחלק אינטגרלי מהמוזיקה? למה יש רק שתי אופציות של אורך סקאלה? אלו שאלות אליהן מיי דרש לדעת את התשובה, עוד כשהיה בן 16.

מסתבר שאחת המוטיבציות המרכזיות שלו הייתה בכלל המצב הכלכלי של משפחתו. משפחתו של בריאן לא יכלה להרשות לעצמה קנייה של גיטרה חדשה ובריאן מיי לא היה מוכן לוותר. בנוסף, אביו החדיר בו המון מוטיבציה, כשהסביר לו שאם עושים משהו, אז עושים אותו עד הסוף הכי טוב שאפשר. זו הייתה הזדמנות ליצור משהו טוב יותר מכל דבר שהיה לפני כן. לקח לבריאן מיי ולאביו שנתיים על מנת להגשים את החלום הזה, שכיום מוכר בתור גיטרת Red Special הייחודית של בריאן מיי.

הספר והסיפור שמאחורי ה-Red Special

זה סיפור נהדר, וזה יכול היה להיות סיפור נהדר גם עם הגיטרה הייתה יוצאת מתפקוד לאחר מספר חודשים, אך מה שהופך את סיפור הבנייה הזה של אב ובנו למיוחד באמת, הוא העובדה שהשניים הצליחו לבנות כלי נהדר, בניסיון הראשון. למעשה מלבד הפיקאפים, אשר גם אותם בריאן מיי בנה במקור אך הם החלו להשמיע רעשים שדרשו החלפה, הגיטרה הזו הפכה לכלי עליו ניגן בריאן מיי בכל אלבום של קווין, בכל הופעה של קווין, ובכל הזדמנות שרק הייתה לו. מדובר בגיטרה שנבנתה מחלקי אופניים, עצי הסקה, שולחן ישן וקמין, ובגיטרה שמעולם לא עברה החלפת סריגים או יישור צוואר. זה הסיפור שמסופר בספרו החדש של בריאן מיי: Bryan May’s Red Special: The Story of the Home Made Guitar that Rocked Queen and the World. כל חלקי הגיטרה מוצגים בספר, נבחנים ומוסברים, ומאחורי כל אחד ישנו סיפור מרתק.

לכל מעריץ קווין, לכל בונה גיטרות, לכל מוזיקאי ולכל אסטרופיזיקאי ששוקל ללמוד לנגן, מומלץ לקרוא את הספר המרתק הזה, בו אנו מקבלים הצצה נדירה לתמונות ולטקסטים שמסבירים את תהליך הבניה של אחת הגיטרות הייחודיות בהיסטוריה של הרוק. הדמות היחידה שעולה בקנה אחד עם בריאן מיי, כגיטריסט שנכנס לעובי הקורה של הפאן הטכני של עולם הגיטרות, הוא לס פול. אך מדובר בשני מקרים שונים כמעט לחלוטין, כיוון שבניגוד ללס פול, אשר כל חייו עסק בשיפור ופיתוח דגמי הגיטרה שלו, בריאן מיי, מבלי לחשוב פעמיים, רצה גיטרה, לא יכול היה לשלם על חדשה, אז בנה אחת.

אחרי התהליך המורכב והאינטנסיבי שעברו בריאן מיי ואביו על מנת ליצור את גיטרת החלומות, לקח קצת זמן לבריאן מיי להתחבר לכלי שלו. למעשה, עברו שנים עד שהוא התחיל ממש ליהנות מהגיטרה, ומסתבר שבחודשים הראשונים הוא לא התלהב מהתוצאה בכלל. בספרו הוא מסביר שהציפייה הייתה לתוצאה שתדמה לפנדר (Fender Stratocaster), מה שלא ממש עבד. חיווט הפיקאפים של מיי בRed Special הוא לא חיווט מקבילי כמו שיש בסטרט, מה שמאפשר מבחר גדול של וריאציות לסאונד, דבר אליו מיי הגיע לאחר ניסיונות רבים של חיווט והכנת הפיקאפים האידיאלים מבחינתו. החל מצורת הגוף, לפיקאפים, למערכת הטרמולו, שום דבר כזה לא נראה לפני כן ולא היה שום דגם שהיווה השראה מרכזית לעבודתם החד פעמית של בריאן מיי ואביו. מערכת הטרמולו בגיטרה של בריאן מיי היא מעודנת, אפקטיבית ואיכותית, ומיי בנה אותה במחשבה מעמיקה שעל הגיטרה לצאת מכיוון כמה שפחות תוך שימוש בטרמולו. גם ראש הגיטרה, שעיצובו הגדול יחסית מאפשר מינימום זווית של המיתרים, בכך יישארו בכיוון יותר ביחס לגיטרות אחרות. הסריגים בגיטרה של בריאן מיי מעולם לא הוחלפו או עובדו, מלבד פעם אחת בה בריאן מיי ניסה להשתמש בסטנד מיקרופון כסליידר, כמו שפיט תאונסנד נהג לעשות. הדבר עשה נזק חמור לסריגים אז מיי ליטש אותם מעט, ובריאן מיי בעצמו מיד כי זו הפעם היחידה בה נעשתה עבודת סריגים לגיטרה שלו.

בריאן מיי הכל יכול

אין אף גיטריסט שעשה דבר כזה לפני כן, ונדמה כי בריאן מיי, כאדם צנוע ונינוח, לא מבין מספיק כמה מטורף הדבר הזה- בניית גיטרה שמהניסיון הראשון הופכת לחלק בלתי נפרד מהסאונד הייחודי שלו כנגן. אבל זה בכלל לא מעניין אותו, הוא מסביר. הוא ואבא שלו רצו להגשים חלום גדול ולא פשוט בכלל, ואחרי הרבה מאמץ הם הצליחו, וזו הייתה חוויה חד פעמית שמסבה לו המון גאווה.
אין ספק שזה נדיר שלמוזיקאי יש קול כה ייחודי ובר זיהוי כמו במקרה של בריאן מיי. באחד מראיונותיו הוא מספר כמה בר מזל הוא מרגיש בזכות זה. הסאונד היה בראש שלו, והוא הצליח לתרגם את זה למציאות יחסית במהרה. מאז הוא לא חושב על זה. מאז הוא חופשי ליצור.

אנו מאחלים לכם גלישה נעימה ומהנה.
נשמח לשמוע מכם הערות והארות בכל דבר ועניין.
צרו קשר בכל נושא שמעסיק אתכם ונשמח לעמוד לשירותכם.

בואו לבקר.
מרכז הגיטרות של אבי גיל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *