אודיסאת הגיטרה של זאק ווילד

גיבור הגיטרה הזה הרבה יותר מתוחכם ממה שנהוג לחשוב. קחו למשל את עיצוב לוח המטרה הצבאי שמזוהה עם הגיטרה שלו. העיצוב כבר הגיע לגיטרות גיבסון (Gibson), ראשי מגבר של מארשל (Marshall) ואפקטים של דנלופ (Dunlop), אך בעוד העיצוב נחשב ללוחמני, אלים ומפציץ, הלוגו שזאק ווילד פיתח במקור היה משהו אחר לגמרי. מסתבר שהוא רצה שהספיראלה תיראה כמו זו שהייתה בסרט Vertigoo של היצ’קוק, אך כשראה שזה נראה כמו לוח מטרה חשב לעצמו ‘נו טוב, כנראה שאני אהיה הבחור עם לוח המטרה’ אמר זאק ווילד (Zakk Wilde), מוביל להקת (Black Label Society (BLS.

רק לפני שנתיים, כאשר גיבסון (Gibson) הוציאו את גיטרת לס פול (Les Paul) דגם זאק ווילד (Zakk Wilde), הם עיצבו את הגיטרה לפי הרעיון המקורי של זאק ווילד (Zakk Wilde). זאק ווילד היה צריך לחכות 25 שנים בשביל שהדבר הזה יקרה, אבל בסוף זה אכן קרה.

הנה כמה עובדות נוספות שעלולות להפתיע גם אתכם בנוגע לזאק ווילד:

  • זה לא סוד שזאק ווילד (Zakk Wilde) הוא קצת מופרע רוק’נרול. אחרי הכול, זה אותו הבחור שהחריב רכב גולף מאחורי הקלעים בהופעה בדטרויט ובימי השתייה שלו גם נהג לפתוח פחיות בירה בזמן הופעות על ידי ניתוץ הפחית בראשו. למרות שניתן להסיק כי על מנת להופיע אם אוזי אוסבורן (Ozzy Osbourne) למשך שני עשורים, חייבים להיות טיפה פרועים- אין זו סיבה לשפוט את הגיטריסט לפי הצדדים הללו שלו.
     
  • זאק ווילד אוהב לנגן בפסנתר ולשיר שירים של סיימון וגרפונקל (Simon & Garfunkel) – הוכחה לכך תמצאו באלבומו The Song Remains Not The Same  בביצוע שלו לשיר Bridge Over Troubled Water .
  • זאק ווילד כמעט התחיל סבב הקראות ספרו בחנויות ספרים נבחרות. זאק ווילד (Zakk Wilde)תכנן לקדם את מכירות ספרו הביוגרפי Bring Metal to the Children כאחד הסופרים, אך בסוף החליט כי להעלות מופע אקוסטי עם חברו ללהקה דריו לורינה (Dario Lorina) , יהיה הרבה יותר כייף.
  • זאק ווילד חקר לעומק את עבודתו ונגינתו של גאון הג’אז ג’ו פס (Joe Pass), נוסף על ספריו של גאון האקורדים טד גרין (Ted Green).
  • זאק ווילד ממש לא מפחד לנדוד ולהתרחק מעולם המטאל בו הוא שולט. כך הוכח בסיבוב ההופעות האחרון לזכרו של הנדריקס – Experience Hendrix Tour, שם כיכב זאק ווילד (Zakk Wilde).
  • בנוסף להיותו מופרע רוק’נרול ידוע לשמצה, זאק ווילד (Zakk Wilde)הוא איש משפחה. לו ולאשתו יש ארבעה ילדים, שגיליהם נעים בין 18 חודשים ועד ל21 שנים.
  • זאק ווילד נותן כבוד להשפעות שלו באופן שמעט מאוד נגנים אחרים מצליחים לעשות. (רק לצורך הבנה, הוא קרא לאחד מבניו הנדריקס ולאחר קרא סבאת’ פייג’..)
  • הוא עדיין מתאמן באובססיביות ובלי סוף. לזאק ווילד (Zakk Wilde) תמיד יש גיטרה בידיים וכמעט תמיד תשמעו אותו מריץ עליה סולמות, זה מעורר השראה!

התשוקה והמשמעת שזאק ווילד (Zakk Wilde) השקיע בגיטרה הוכיחו עצמן כמשתלמות- כמו קומץ בודד ונדיר של נגנים, זאק ווילד (Zakk Wilde)הצליח ליצור לעצמו סאונד ייחודי שאין שני לו. לדוגמה, תקשיבו איך שהוא משלב את הויברטו שלו עם פינץ’הרמוניקס Pinch Harmonix)) במיתרים הנמוכים. זאת ללא ספק טכניקה ייחודית שעוברת את מבחן הלס פול (Les Paul) המפורסם- “האם אמא שלך תזהה אותך ברדיו?”

ברצינות, אם אתם רוצים להבין ולזהות את זאק ווילד (Zakk Wilde) ברגע, פשוט תעצמו עיניים ותקשיבו לאחד הסולואים האדירים שלו. תוכלו להקשיב כיצד הוא משלב, בעוצמה, אנרכיה עם עדינות, עצבנות עם דיוק, מהומה עם מוזיקליות, כאוס עם רוגע ובלוז עם טירוף. הדברים האלה בדרך כלל לא הולכים אחד עם השני, אבל במקרה של זאק ווילד (Zakk Wilde) הם מתאימים כמו כפפה ליד- הן בנגינתו והן בחייו האישיים.

הוותיקן השחור

הוותיקן השחור זה האולפן הביתי של זאק ווילד. מסתבר שזה היה בית אורחים בעבר, אבל ווילד שכר חברה שעזרה לו להפוך את המקום לאולפן הקלטות ועריכה, מהסוג המקצועי ביותר. זאת אותה החברה שעיצבה את הסטודיו של אוזי אוסבורן, הסביר ווילד, והם בהחלט יודעים את העבודה של בניית סטודיו מקצועי. זאק ווילד פשוט הרס את המקום, שלפני כן היה סוג של בית נייד. הוא העיף את המרצפות, זרק את האמבטיה ועיצב הכול מחדש. חדר שינה אחד הפך לחדר תופים, יש חדר אחר לפסנתר, חדר מגברים והקונסולה במרכז של כל זה. זה יצא נהדר לטעמו.

המגבר הראשי באלבום Catacombs of the Black Vatikan

למעשה זאק ווילד עובד עם חברת מארשל (Marshall) על שדרוג ראש המגבר שעיצב איתם בעבר. במגבר הזה הוא השתמש גם לרוב ההקלטות של אלבומו האחרון. מסתבר שהם עדיין משחקים עם זה, מנסים כל מיני העברות, ערוצים ודברים, אבל זה לא יהיה שונה באופן דרסטי מהגרסה הנוכחית, כך מסתמן. המטרה היא להגיע לרמת הביצועים הטובה ביותר, וזאק ווילדבהחלט מקווה שיוכל להציג את זה כבר בשנה הבאה בתערוכת הNAMM, אבל עוד יש להם עוד הרבה מה לעשות. זאק ווילד גם משתמש במגברי מארשל (Marshall) נוספים, אחד מהם קיבל אישית מג’ים מרשל והוא מדהים במיוחד- יש רק 45 כאלה בעולם.

סאונד הקלין (Clean) של זאק ווילד

לזאק ווילד יש סאונד נהדר כאשר הוא סוגר את האוברדרייב (Overdrive) שלו ומנמיך מעט את הווליום בגיטרה- הסאונד מזכיר טיפה את קטעי הקלין של ZZ Top. חלק גדול מהדברים זאק ווילד ניגן על מגבר רולנד( Roland). בקטעים הללו הוא השתמש בגיטרת לס פול (Les Paul) שאוזי אוסבורן הביא לו במתנה, והיא משנת 57, כך שהפיקאפים שלה מספקים סאונד מדהים, בעיקר דרך הרולנד (Roland).

 

הלס פול (Les Paul) של זאק ווילד

לגיטרת הלס פול (Les Paul) החדשה של זאק ווילד יש צוואר מייפל, פיניש בהיר ולוח סריגים ממייפל. זה שילוב די מיוחד. הסאונד בהיר יותר מאשר בגיטרה האחרת של ווילד, שלה, כמו לרוב גיבסון לס פול (GIBSON LES PAUL), יש לוח סריגים מאבוני (Ebony). זה קצת קופצני יותר. בשנת 1978 חברת גיבסון (Gibson) הוציאה מספר גיטרות כאלו ומשם בא הרעיון. זאק ווילד השתמש בגיטרה זו כמעט בשביל כל קטעי הליווי שדרשו קצת אוברדרייב (Overdrive), נוסף על רוב הסולואים באלבום. בשביל הסולואים בשירים Angel Of Mercy וScars- הוא השתמש בלס פול הכחולה שלו ובסולו בשיר Damn the Flood הוא השתמש באותה גיטרה שאוזי אוסבורן העניק לו עאשר הם סיימו להקליט את Ozzmosis. היא נשמעת נהדר.

אלכוהולי וממש לא אנונימי- מה גרם לזאק ווילד להפסיק עם השיכר?

זאק ווילד היה ידוע כאדון אשר צורך כמויות גדולות של אלכוהול. למעשה, לפני חמש שנים, הברכיים שלו החלו לכאוב נורא, אז הוא החליט סוף סף ללכת לרופא לבדוק מה העניין, והרופא אמר לווילד שהתפתחו אצלו קרשי דם חמורים ועליו לקחת מדללי דם. ווילד תהה האם עליו להרגיע קצת עם השתייה, והרופא אמר אמר שאם ישתה יחד עם המדללים, כדאי לדאוג שיהיה זה בערב נחמד, כי הוא ללא ספק יהיה האחרון. זאק ווילד מספר כי חשב לעצמו “זה יכול להיות די מבאס”- אז באותו רגע הוא הפסיק לשתות.

מסתבר ש אם יושבים במשרד הרבה זמן, זה רק מגביר את הסיכוי להתפתחות קרשי דם . תחילה זאק ווילד חשב לעצמו שזה לא ייתכן, הרי הוא מתאמן, מרים משקולות, מסתובב הרבה ומנגן בהופעות- אבל אז נזכר בעובדה שהוא גם מתאמן לא מעט. כל השעות של נגינה, הקלטות, עריכות, ברים, כוסות קפה, צפייה במשחקי בייסבול ועוד קצת להתאמן, מצטברות לכדי הרבה זמן של ישיבה. הרופא הסביר לו שבמידה וקרשי הדם תורשתיים, מזל שהוא שתה כל כך הרבה אלכוהול, כי הרי זה ידוע כמדלל טבעי- באופן אירוני האלכוהול הציל את זאק ווילד.

נוסטלגיה של שכרות

זאק ווילד מספר באחד מראיונותיו שהוא זוכר שדיבר עם אליס קופר (Alice Cooper) על ימי השתייה שלu, אליס קופר צחק ואמר שיש שני אלבומים שלמים שהוא בכלל לא זוכר שהקליט. זאק ווילד אף פעם לא הגזים עם השתייה בהופעות יותר מדי, אבל זה באמת הרגיש לו  מוזר בפעמים הראשונות בלי. הוא שאל את הנגנים אם ברצינות הם מתכננים לעלות לנגן ככה. אבל בסוף הוא מסביר, זה כמו משחק כדורגל- ברקע שהושמעה שריקת הפתיחה והכדור מתגלגל- אי אפשר לצאת מזה. בכל מקרה, השתייה פשוט הייתה שם וייצגה את איפה שהיה זאק ווילד באותה תקופה. איך הנדריקס או הביטלס היו נשמעים ללא האסיד והמריחואנה של שנות השישים? שונה, זה בטוח. ג’ימי, לפני הכול, היה נגן בלוז. הפסיכדליה באה מעל זה.

זאק ווילד בסיבוב ההופעות Experience Hendrix Tour

אין ספק שזה נשמע כמו סוג של הרחבת אופקים מבחינת זאק ווילד. זה בהחלט מגניב שהייתה לו את ההזדמנות להראות לאנשים צד אחר של העבודה שלו, בשונה ממה שמכירים. הוא ניגן את “I Don’t Live Today”, את “Purple Haze” ועם ג’וני לנג (Johnny Lang) זאק ווילד ניגן את All Along the Watchtower. ערב אחד הם סיימו את המופע כולם בשיר “Red House” בהובלת בילי קוקס (Billy Cox). האפטר שואו היו מטורפות, סיפר ווילד. הוא מספר שהכייף הגדול זה לאחר ההופעות, כשהוא ישב וחלק ‘סיפורי מלחמה’ עם כל הנגנים הכי טובים שיש וכולם נקרעים מצחוק. מה שבאמת מיוחד, הרחיב ווילד, זה לראות כיצד כל הנגנים המעולים האלו מצליחים להכניס את האישיות שלהם לתוך מוזיקה של מישהו אחר- ג’ימי הנדריקס במקרה הזה.

מסתבר שזאק ווילד פשוט השתמש באותו הציוד בו הוא משתמש עם אוזי אוסבורן או Black Label- שני מגברי מארשל (JCM800 Marshall) וגיר האפקטים שלו, שעוצב עם חברת דנלופ (Dunlop) והוא משתמש בו בכל ערב. החל מה-Wah, האוברדרייב (Overdrive) וכל האפקטים האחרים של זאק ווילד, הכול עוצב בשיתוף פעולה שלו עם חברת דנלופ – DUNLOP לכדי מוצרים שהוא מאוד שמח עליהם.

קצת על שרשור האפקטים

קשה לחשוב שלא היה עדיף להפעיל את אפקט הקורוס (Chorus) דרך פדאל מאשר דרך המגבר.

מסתבר שהסיבה היחידה לכך שזאק ווילד הוסיף אפקטים בראש המגבר שעיצב, היא לטובת נגני הגיטרה שבאמת נהנים להשתמש בזה. סיבה אחת לכך שהקורוס (Chorus) עובד ישירות מהמגבר זה בגלל שטון המגבר של זאק ווילד לא מלא בהרבה דיסטורשן (Distortion), אלא יותר נשמע כמו אוברדרייב (Overdrive) סטייל ACDC, ואז זה עובד מצוין. הוא יכול להפעיל את זה עם הגיטרה בווליום מלא וזה לא מוריד עוצמה. לסולואים או קטעי ליווי כבדים הוא בדרך כלל גם מוסיף את פדאל האוברדרייב (Overdrive) שלו, מה שמקפיץ את כל הסאונד למעלה ומביא סאסטיין (Sustain) מעולה. אם הוא רוצה סאונד עבה בהקלטות, לרוב פשוט יכפיל את הגיטרה, מה שמספק אפקט קורוס(Chorus) טבעי ועובד טוב יותר מהאפקט עצמו.

מתי התחיל להשתמש בהאמבקרים אקטיביים (Active Humbuckers) מסוג EMG 81/85?

מסתבר שמהרגע בו הוא התחיל לעבוד עם אוזי (Ozzy Osborn). באחד מראיונותיו מספר כי הוא זוכר את היום בו התאהב בהאמבקרים (Humbuckers) האלו- הוא לימד גיטרה באותה תקופה ואחד התלמידים שלו נכנס עם פנדר יגואר (Fender Jaguar) מצוידת ב EMG 81/85, הם חיברו אותה למגבר קטן, וזאק היה פשוט המום. באותו רגע הבין שככה המגבר אמור להישמע ומאז הוא לא עוזב את ההמבאקרים (Humbuckers) האלה.

ניק קטניס (Nick Catanese) ועזיבת את ה-Black Label Society

ניק עסוק בדברים שלו כרגע, עובד בלי סוף עם כמה אנשים שהוא מנגן איתם. ווילד מספר שלא הייתה בינינו מריבה, או ששאר חברי הלהקה העיפו אותו או משהו כזה. לא קרה שום דבר בסגנון. הוא עזב לכתוב מוזיקה משל עצמו והוא מקדיש לזה אלף אחוז. זה מה שאדיר בלהקה הזאת, מסביר ווילד- הנגנים יכולים לעזוב תמיד ותמיד יהיה להם מקום לחזור אליו. הכי חשוב זה החופש היצירתי, זה כל העניין וכך גם זאק ווילד וגם אוזי אוסבורן עובדים.

לנגן עם דריו לורינה (Dario Lorina)

ההופעה הראשונה של השניים הייתה אירוע השיא בתערוכת NAMM ואז הם יצאו לסיבוב האקוסטי בעקבות הספר שלו. בהופעות הם עלו לבמה רק שניהם וכאשר ווילד ניגן בפסנתר גריו היה יוצא לסולואי גיטרה מטורפים. ווילד מספר שהוא מאוד אוהב לדבר עם דריו על נגנים שהשניים אוהבים כי אז כשזאק שואל את דריו אם הוא בקטע של אל דימיולה (Al Di Meola), אז דריו עונה שכן, אבל שהוא גילה אותו דרך פול גילברט (Paul Gilbert). בואו לא נשכח שהוא בן 24. כשזאק שואל את דריואם הוא בקטע של ג’קו פסטוריוס (Jaco Pastorius), דריו משיב שכן, רק שגילה אותו דרך בילי שיהן (Billy Sheehan). בשביל זאק ווילד זה מרתק איך שהם מדברים על הדברים האלה. כנראה שאם נשאל גיטריסט צעיר היום אם הוא אוהב את ג’ימי פייג’ (Jimmy Page) הוא יגיד שכן, רק שהוא גילה אותו דרך סלאש (Slash).

מסתבר שלדריו יש העתק מוחלט של כל הציוד של זאק ווילד. אותו מגבר מארשל (Marshall) ואותם אפקטים של דנלופ (Dunlop). כנראה שאין טעם בלהכביד על הטון כאשר כל מה שהם זקוקים לו כבר נמצא- זה אותו ציוד בו הם השתמשו לאלבום. הגיטרות שלו דווקא שונות- הוא מנגן בגיטרות לאג – LAG GUITARS. הוא ממש אוהב אותן ומנגן על הסוג הזה שנים.

זאק ווילד והDrop Tunings

זאק ווילד שומר את חמשת המיתרים הראשונים סטנדרטיים, כך שבזמן נגינת סולואים, כל התבניות והסולמות לא משתנים כלל מהצורה בה למד אותם. אם כל ששת המיתרים נמצאים בכיוון סטנדרטי, הוא ישתמש בסט המיתרים בעיצוב שלו שיצר עם חברת דנלופ – Dunlop- 0.10-0.52, אבל ככל שהמיתר מכוון נמוך יותר, כך עליו להיות עבה יותר כך שהוא ישמור על מתח נכון ולא יהיה רופף- מה שמשפיע לרעה על הצליל ועל חווית הנגינה. הכיוון הכי נמוך שזאק ווילד מגיע אליו זה B ולשם כך הוא משתמש בעובי מיתר של לפחות 0.60 או אפילו יותר. למעשה הוא לא השתמש בכיוון הזה באלבום האחרון, אבל אפשר למצוא לא מעט קטעים עם הכיוון הזה מחומרים קודמים, כמו למשל הסולו ב “Crazy Hoorse”

הנגינה האקלקטית של זאק המופרע

זאק ווילד ממש נכנס לקטע של הנגינה האקלקטית הזאת (מפרט יחד עם אצבעות) בדיוק לפני שהחל לנגן עם אוזי אוסבורן. אפשר לשמוע את זה כבר באלבום הראשון שלהם יחד, בסולואים כמו “Crazy Babies” או “Devil’s Daughter”. כשהחל לנגן עם אוזי, הוא חשב לעצמו  שכמובן לא ינגן בסגנון קלאסי, כי זה כבר היה הקטע של רנדי- אז הוא חייב למצוא קטע. הוא הקשיב לאלברט לי וממש אהב את מה שהוא עושה, אז פשוט למד את זה לעומק. כל העניין בנגינת גיטרה זה ללמוד מנגנים אחרים, מסביר ווילד. פעם אפשר לשלב משפט של ג’ו פס (Joe Pass) ופעם משפט של אלן הולסוורט’ (Allan Holdsworth), זה כל הכיף. לטענתו, כולם טבחים שחולקים מתכונים אחד עם השני.

ךמעשה, לזאק ווילד יש לא מעט חומרים של ג’ו פאס על המחשב, נוסף על ספריו של טד גרין (Ted Green) , כך שמדי פעם הוא משלב קצת סולמות, אקורדים, ארפג’יוס (Arpeggios) או כל מיני רעיונות אחרים, לא רק בנגינה, אלא גם בכתיבה. זה פשוט אינסופי וזה הדבר היפה בגיטרה, מסביר ווילד.

העצה של זאק ווילד לנגנים הצעירים

הנה ציטוט שלקוח מראיון שערך זאק ווילד בנושא:
“טוב, הכול תלוי במה אתה רוצה לעשות עם המוזיקה. אם זה עניין שהוא רק תחביב, זה אחלה, אבל אני כבר בגיל 14 הבנתי שאקדיש את כל חיי לתחום הזה. גם אם לא היה לי כל כך הרבה מזל לנגן עם אוזי או עם משפחת ה-Black Label Society, עדיין הייתי עושה מוזיקה. אף פעם לא אמכור את הציוד ואפנה לתחום אחר. גם אני וגם ג’ון דסרביו (בסיסט הלהקה), אותו אני מכיר מאז גיל 17, נשאר בזה לא משנה מה- לכל החיים. אולי היינו מנהלים חנות מוזיקה, מלמדים, או אפילו מקימים להקת חתונות- וכנראה שגם הכול ביחד. כמובן שגם היינו כותבים מוזיקה מקורית. אני לא יכול לדמיין את עצמי באיזושהי עבודה סתמית, תוהה מה יכול היה לקרות. הכול היה סובב מוזיקה בחיים שלי. הייתי מנקת רצפות בסטודיו עכשיו אם היה עליי לעשות את זה.”

אנו מאחלים לכם גלישה נעימה ומהנה.
נשמח לשמוע מכם הערות והארות בכל דבר ועניין.
צרו קשר בכל נושא שמעסיק אתכם ונשמח לעמוד לשירותכם.

בואו לבקר.
מרכז הגיטרות של אבי גיל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *